הכל מודין במוכר שביל וכו'. בבבלי בב"ב דף ק' גרסי' מ"ט דר"א דכתיב קום התהלך בארץ ורבנן התם משום חביבותא דאברהם היא דקא"ל הכי כדי שיהא נוח לכבוש לפני בניו. ופי' הרשב"ם כדי שיהא נוח וכו'. דה"ל כיורשין ולא כגזלנין ולא יהיה רשות לשטן לקטרג ע"כ. וקשה כיון דלרבנן לא קנה בהילוך א"כ לא ה"ל כיורשין גם לשון הש"ס דחוק. והיה נ"ל לפרש דאף לרבנן דרך מיהא קני (ועיי' בדרישה סי' קצ"ב) וכיון דקנה מקצת ה"ל כמוחזק בכולה דאף לר"א צ"ל כן דהא גם לדידיה לא קנה אלא מקום הילוך כמפורש שם בבבלי. מיהו אין לשון הש"ס משמע כן. לכן נ"ל דה"פ בשכר שיקיים אברהם מצוה זו שילך בארץ לארכה ולרחבה תהיה הארץ נוחה לכבוש לפני בניו ומצינו כיוצא בזה בבבלי בב"מ ובחולין:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 1 · הלכה 5 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0d117ac06975e881f2408eaf5910cf59096baedb74a080410c7c3ca28ca7d9fa