קריאה במקור

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 4 · הלכה 1 · Segment 9

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
בימי ר"א בקשו לקרבן. מקשה בי"מ הא אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו ואיך רצו לבטל גזרת דוד ועזרא ע"ש. ובמ"ש בקונטרס נתישבה קושייתו. וגם עזרא הניחן כמות שהם ולא הוסיף על גזרת דוד אלא שכבר נהגו להרחיקן. אך קשיא הא יש בהן איסור דלא תתחתן בם שהרי הם משבעה אומות דבגירותן אית בהו איסור חתנות כמפורש בבבלי פ' הערל. ותירץ הי"מ בשם הראב"ד דאין איסור לא תתחתן אלא בהגר עצמו אבל בניו שנולדו ממנו לאחר הגירות מותרים לבא בקהל דלא כתיב בהו דורות ולא עד עולם ע"כ ע"ש. וקשיא לי הא איכא למילף בהו איסור עולם מק"ו דעמון ומואב דנקבות מותרות מיד ואפ"ה זכרים אסורים עד עולם הנך דאחד זכרים וא' נקבות אסורות כדכתיב לא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך כ"ש דזכרים אסורים עד עולם ומעתה אף נקבות אסורות עד ג' דורות מק"ו ממצרי ואדומי שאין איסורין אפי בזכרים אלא עד ג' דורות וא"ל חלל יוכיח דכהן הנושא גרושה בניה חללים אחד זכרים ואחד נקיבות ובת חללה כשרה לכהונה דשאר איסורי כהונה ועוד הרי מיהת זכרים אסורים לעולם ודוחק לומר דדוד גזר על הנקבות דכולא סוגיין ודבבלי משמע דנקבות לא חטאו אז שיענשו. והי"מ כתב ושמא י"ל דוקא לאותן שעמדו במרדן אמר קרא לא תתחתן ואפי' נתגיירו וכו' ע"ש ודוחק גדול לומר כן מסברא דנפשיה. ומסוגייא דשביעית דמייתי ראיה מינה איכא למידק איפכא. מיהו נ"ל דמוכח קרא שאותן גבעונים שבאו בימי יהושע ונתגיירו אין בהם איסור לא חתחתן. דגרסינן בקידושין דף ל"ו תנא דבי ר"י הואיל ונאמרו ביאות בתורה סתם ופרט לך הכתוב באחד מהם לאחר ירושה וישיבה אף כל לאחר ירושה וישיבה וכתיב והיה כי יביאך וגו' ונשל גוים רבים וגו' לא תתחתן בם. הרי דאיסור לא תתחתן אינו נוהג אלא לאחר ירושה וישיבה ונתינים באו קודם ירושה וישיבה ואין בהם איסור חתנות והלכה כר"י כדמוכח פ"ק דבכורים. וסוגיא הבבלי פ' הערל וסוגיין כר' ישמעאל אתא. ונכון הוא. ועיין בדרושים:
2
כלום ריחקן אלא משום פסול משפחה וכו'. כתבו תוס' ר"פ אלו נערות ומיהו מירושלמי משמע כפי' הקונ' דקאמר נתינים יהושע רחקם וכו' משמע דיהושע גזר עליהם שנפסלו מלבוא בקהל וע"ל דריחקן היינו שלא יטמעו בהו ע"ש. ולפ"ז צ"ל דר"ש מפרש לסוגיין דלכך ריחקן יהושע ונתנם לחוטבי עצים וכו' לפי שכבר יש בהם פסול משפחה שהן משבעה אומות שאסור להתחתן בהם לכך ריחקן מישראל שלא יטמעו בהן דאי משום פסול עבדות אסור להתחתן בהם קשיא מתני' אלא שעשו מעשה חיוי וכו'. ק"ק שאין המשל דומה לנמשל בכל צד שהרי בהערמת הנחש לא היה אלא חד צד ובהערמת הגבעונים באו משני צדדים כדמסיק וי"ל דאף הנחש בא משני צדדים אם ישמע אדם לעצת אשתו ימית ויירש הוא את הארץ ואם לא ישמע יהיה קטטה בין אדם ואשתו ויגרשנה וישאנה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 0d117ac06975e881f2408eaf5910cf59096baedb74a080410c7c3ca28ca7d9fa