אם לא הבדיל במ"ש מבדיל והולך אפי' בחמישי כו' עי' בפירוש מבעל חרדים ששיבש הגירסא דצ"ל אפי' בשלישי בשבת אולם לפמ"ש הרמב"ם בהל' שבת (פכ"ט ה"ד) דמבדיל עד סוף יום ד' והיינו דמפרש הירושלמי דחמישי אינו בכלל ולמד זה מהירושלמי הזה וכמש"ש המעשה רוקח בשם הכנה"ג א"כ אין לשבש הגירסא. ועי' במעשה רוקח שם שכ' דהירושלמי ס"ל דבכל השבוע מותר דהוא שייך לשבת העבר וכן פי' הרא"פ ונ"ל ראי' לדבריהם מירושלמי גיטין (פ"ז ה"ח). דאמדינן שם קונם יין שאני טועם במ"ש אמר לי' במ"ש אסור בע"ש מותר ימים שבינתיים צריכה ע"כ והיינו שנסתפק לו אם כל השבוע בכלל מ"ש. וראית להשירי קרבן שם שתמה על הפוסקים שלא ביארו דין דנודר במ"ש מהו הדין אם אסור בכל השבוע ואף שגם דין דבבבלי דעד יום ג' שייך לשבת שעבר לא בארו בזה י"ל שסמכו על מ"ש בה' גיטין ע"ש שהניח בקושיא ולהנ"ל י"ל דהפוסקים דחו הירושלמי הזה מהלכה דהוא אזיל לשיטתו דמותר להבדיל בכל השבוע ר"ל השבוע שייך לשבת שלפניו משא"כ לפי מה דקיי"ל דרק עד יום ג' שייך לשבת שלפניו ה"ה במ"ש הדין כן וכמו שכתב בהלות גיטין וזה ברור:
קריאה במקור
עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי ברכות · פרק 5 · הלכה 2 · Segment 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1969-1970
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001824568/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d371ae7f53a6560a0dc0154b1495a327a3450766ab7f679140021e5ff7372e4d