ר' יונה כד הוי כו' מצלי בלחישה בו' מצלי בקלא כו' ער דילפון בני בייתא צלותא מיני'. עיין במרדכי ביומא שגרס כי היכא דילפי כו' דלהכי היה מצלי בקול בכדי שילמדו ממנו אנשי ביתו. ועי' בב"י סי ק"א מ"ש בשם הר"י אבוהב ומ"ש הוא עליו ונ"ל סעד לדברי המרדכי דהנה ביש"ש ב"ק בסופו בחילוקים שבין א"י לבבל (סי' מ"ג) איתא התם בני בבל אוסרין שיתפלל אלא בלחש בני א"י בקול גדול בשביל להרגיל את הציבור והיינו דבני א"י סוברים כהירושלמי דבשביל שילמד מותר ובני בבל אוסרים. וע"כ צל"ע דלמדו הפוסקים היתר מהירושלמי הזה ולבני בבל אסור:
קריאה במקור
עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי ברכות · פרק 4 · הלכה 1 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1969-1970
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001824568/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d371ae7f53a6560a0dc0154b1495a327a3450766ab7f679140021e5ff7372e4d