הוי קרי שמע והוי קרי וחזר וקרי כו'. הנה בסמ"ג (מ"ע י"ח) הביא הירושלמי הזה ולמד מזה דכל הפרשה מותר לקרות ב' פעמים וכ' ושמא התם דוקא על מטתם שרי. וראיתי בספר מעין החכמה ((דף קמ"ז ע"א) שכ' יקשה לי על זה דהא בירושלמי אמרו אמתני' הנ"ל הדא דאמרי בציבור אבל ביחיד מותר וא"כ ע"כ לא מיירי בק"ש שעל מטתו שאינו אלא ביחיד וא"כ מאי אריא קרי וחזר וקרי דהיינו כל הפרשה אפי' פסוקי פסוקי שרי ע"ש שהניח בקושיא. ולא ידענא מאי קושיא דאטו הירושלמי פסק זה להלכה דקרי וחזר וקרי דלידוק מזה דפסוקי פסוקי אסור הא הירושלמי הביא עובדא דר' שמואל בר נחמני הוי קרי וחזר וקרי כשנחית לעובורא כו' ולמד מזה דאסור לומר דברים אחר ק"ש. וא"כ י"ל דאין ה"נ דגם פסוקי פסוקי שרי ורשב"ג רצה לומר הפרשה פעמים ואין כאן קושיא וז"פ [וע' רוקח סי' שכ"ז]:
קריאה במקור
עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי ברכות · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1969-1970
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001824568/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d371ae7f53a6560a0dc0154b1495a327a3450766ab7f679140021e5ff7372e4d