עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי ברכות · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 2

משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכול פיתן בלילי שבת וכו' שעה ותרתי ליליא הוא. הפי' הפשוט בירושל' שהיו רגילין לאכול בליל שבת בשעה אחת בלילה או בב' שעות בלילה וכן נרא' מדברי המ"גא (סי' ער"א סק"א) ע"ש ובמחצית השקל. ולא ידעתי מניין לו לבעל ספר חרדים שפי' בבאורו להירוש' ששה תרתי היינו שהיו רגילים לאכול שעה בלילה או ב' שלישי שעה ואין הירושל' סובל לפרש כן. ספק קרא ספק לא קרא נישמעינה מן הדא הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו וקודם לכן לאו ספק הוא וכ' הרא"פ שם וז"ל תימה לשמואל דס"ל בבבלי בפ"ג אינו חוזר וקורא תקשה ליה ברייתא זאת דהא לדידיה אי קרא ביה"ש אינו חוזר וקורא דהא חד דינא אית להו וכדמוכח. הכא עכ"ל. ונ"ל ליישב זה עפמ"ש בשו"ת שאגת אריה (סי' א') דגם לשמואל ק"ש דאורייתא רק דסובר דיוכל לפטור את עצמו בשאר דברי תורה ורבנן קבעי שיקרא דוקא ק"ש יעו"ש וא"כ א"ש דהא דפסק שמואל דאינו חוזר וקורא מיירי כשקרא באותו יום איזה ד"ת ואז ק"ש דרבנן וכו' להקל שלא יקרא אבל הך ברייתא דירושלמי מיירי כשלא קרא באותו יום איזה ד"ת ואז גם לשמואל ק"ש דאורייתא ובספק צריך לקרות וה"ה בבין השמשות וא"ש: