ומכלל דבריהם אתה למד דלא סבירא ליה מאי דכתב הרי"ף ז"ל בכתובות על מאי דאיפסיקא הלכתא כאבא שאול בן אימא מרים וה"מ דכתב לה נקי נדר ובלא נדר אבל אי כתב לה בפירוש נדר ושבועה אין לי ולא ליורשי לא עליך ולא על יורשיך וכו' כדכתיבנא התם בהלכות הא לא מסתברא כלל כמו שכתב הרב ז"ל אלא בכל ענין אין הנאמנות מועילה לגבות מן היתומים בלא שבועה והכי מוכחא מלתא מסוגיא דשמעתא דהתם על פסקה דמתני' רבי שמעון אומר כל זמן שתובעת כתובתה היורשין משביעין אותה אינה תובעת כתובתה אין היורשין משביעין אותה דאמרי' ר' שמעון אהייא ואמרי' עלה וקא מיפלגי בפלוגתא דאבא שאול בן אימא מרים ורבנן ש"מ בפירוש דלא מהניא נאמנות כלל בכל לשון שהוא לגבות מן היתומים בלא שבועה אלא עשו חכמי דורותינו תקנה שאם בא לגבות יתומים מן היתומים בשטר שיש בו נאמנות דיינינן להו לכתחלה כר' אלעזר שנשבעין שבועת יורשין ונוטלין ולא מפקעינן שטרא בשתי קולי שלא תנעול דלת בפני לווין:
קריאה במקור
המאור הגדול על שבועות · דף 31b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 28022b15d5839e0b69e471ac44b6c1f6b8a0040961b5b74d229743739c84c5cf