חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת כתובות · דף 39a

גמרא והאמר שמואל אין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים.
מכאן נ"ל דאף חודש עיבור נכלל בתוך הששה חדשים ועולה מן המנין דששה חדשים שאח"כ היא בוגרת, (עיין מג"א סי' תקע"א סק"ב):

גמרא ולטעמך הא דתניא בא עליה ונשאת לעצמה.
קשה איך ס"ד למפשט מזה דבא עליה ונתארסה דהקנס לעצמה הא אדרבה ההוכחה בהיפוך מדנקט ונשאת משמע דנתארסה לא, ונראה דלק"מ די"ל דבאמת הברייתא בדוקא נקט נשאת דס"ל כרע"ק דברייתא דנתארסה ונתגרשה קנסה לאביה דמכ"ש בבא עליה ונתארסה או דאתיא כריה"ג דנתארסה ונתגרשה ליכא קנס כלל דלדידיה לא מצינו דאירוסין מוציאין מרשות אב מש"ה בא עליה ונתארסה הקנס לאביה כמ"ש תוס', אלא דלמד מהברייתא כמו דבבא עליה ונשאת הקנס לעצמה כיון דנשואין מוציאין מרשות אב ה"נ לרע"ק דמתני' דנתארסה ונתגרשה יש קנס וקנסה לעצמה דחזינן דענין אירוסין מוציאין מרשות אב, ה"נ בבא ונתארסה כמו בבא ונשאת לריה"ג ולרע"ק דברייתא:

רש"י ד"ה בוגרת מוציאה מרשות אביה דלא מצינו.
ק"ל דהיכן מצינו בתורה שיש חילוק בין נערות לבגרות, דאי ממה דילפינן מן לאמה דנערה מעשה ידיה לאביה דלמא באמת גם בבוגרת ומנין לנו לעשות חילוק, ואי מהפרת נדרים א"כ לנקוט בקיצור דבוגרת מוציאין מרשות אב לענין הפרת נדרים כדאמרינן בסמוך לענין נשואין ובפשוט מה בוגרת דמוציאין מרשות אב לענין הפרת נדרים אף נשואין: