חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת כתובות · דף 86a

תד"ה תיזל ותמחלה, דמשמע דחייב לשלם כל הכתוב בשטר.
ק"ל הא וודאי א"צ לשלם רק מה ששוה השטר למכרו, דלא גרע שורף שטרו מכל מזיקין דמשלמין מה ששוה בשעת ההיזק וא"כ י"ל דאם אין להבת ממון לשלם ממילא מי שירצה לקנות השטר בטובת הנאה קונה בזול הרבה דהא חושש שמא תמחול לאביה ויצטרכו להמתין עד שתירש ויהיה לה ממון לשלם ואולי תמות בחיי אביה, וא"כ תרוויח הרבה דתירש את אביה ולא תצטרך רק לשלם מדינא דגרמי רק מה שהיה שוה בשעה שמחלה שהוא דבר מועט, וצ"ל דהתוס' ס"ל כהרא"ש דמיירי שמת גם האב:

גמרא בד"א במצות ל"ת אבל במ"ע כו' מכין אותו עד שתצא נפשו.
קשה הא פשיטא דגם בל"ת אם בא לעבור כופים אותו ומכין עד שתצא נפשו שלא לעבור, ובעבר כבר גם בעשה אם עבר עלה ולא ישב בסוכה אין מכין עד שת"נ וא"כ אין הפרש בין עשה ללא תעשה:

ע"ב מתני' המושיב את אשתו חנונית כו' ה"ז משביעה כ"ז שירצה.
אפשר דבא לומר דאינה יכולה לומר שתשבע פ"א ולכלול בו על העתיד שלא תגזול, דיכולים לומר דשבועת להבא קילא מלשעבר כיון דבשעה שיוצא השבועה אינה שקר כדאיתא בשבועות: