חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת כתובות · דף 100a

תד"ה רבא, אבל האונאה צריך להחזיר וכן הדיינים.
ק"ק דהומ"ל התם עוד והא דאמרת פחות משתות נקנה מקח וא"צ להחזיר אונאה בלא אמרו פלוג בשומא דבי דינא אבל בשומא דבי דינא צריך להחזיר האונאה.
במהרש"א כתב דלעיל ליכא למימר ג"כ דמיירי בפחות משתות ולענין אונאה דא"כ מאי פריך לעיל מאין אונאה לקרקעות ע"ש. והדברים תמוהים דהא מוכח במפורש מסוגיא דב"מ (דף קח) לענין מצרן דהמקח קיים דהתם המצרן רוצה שהלוקח יפסיד משלו מאה והוא לא יתן לו אלא מנה אבל הקרקע רוצה לעכב ועלה אמדינן אין אונאה לקרקעות משמע דגם האונאה צריך להחזיר ושפיר פרכי' מדר"נ עיי"ש בתוס' לעיל דהקושי' הוא רק מההיא דבב"מ גבי אונאה:

תד"ה רבא אמר וכו' ועוד הקשה דבריש האיש מקדש וכו' במהרש"ל הקשה דא"כ בקידושין הו"ל לרבא לחלק הכל בשוויי' שליח ולומר דבפחות משתות צריך להחזיר האונאה. ובשתות הוי ביטול מקח. או בהיפוך הכל בדשיימי בי דינא.
ולענ"ד דלכאורה יש לדייק הא דקאמרו לר"נ ואפי' טעה שליח ולמ"ש תוס' לעיל דטעו לדמותו למצרן. א"כ בשליח אפי' עד פלגא. וקשה היאך ס"ד לומר כן הא אפי' בשום דיינים בטל בשתות, ואף לרשב"ג רק מטעם ב"ד יפה דל"ש כן בשליח. וצ"ל דסד"א דשליח הוי ידו כיד בעה"ב ממש. ונתן לו רשות לכל ועדיף מב"ד דנוטלים בע"כ מיתמי. רק למסקנא דאמרי' לתקוני שדרתיך ממילא לא עדיף שליח מב"ד מש"ה אמרי' רק שליח כדיינים או כאלמנה. ומעתה י"ל דודאי זהו ל"ק דלימא רבא הכל בשליח, די"ל דבא להשמיענו דגם בב"ד בשתות בטל לאשמעי' הלכתא כת"ק. וגם לומר בהיפוך הכל בב"ד. א"כ הי' ס"ד לומר דשליח עדיף דידו כיד משלחו. ולזה השמיענו רבא דבשוי' שליח פחות משתות מחזיר אונאה ומשום לתקוני שדרתיך. והשמיענו ג"כ דבב"ד בשתות בטל. וממילא נדע דגם בשליח בשתות בטל כיון דכבר ידעי' הסברא דלתקוני שדרתיך. ממילא לא עדיף שליח מב"ד: