תלמוד ירושלמי כלאים · פרק 2 · הלכה 6

משנה: אֵין סוֹמְכִין לִשְׂדֵה תְבוּאָה חַרְדָּל וַחֲרִיעַ אֲבָל סוֹמְכִין לִשְׂדֵה יְרָקוֹת חַרְדָּל וַחֲרִיעַ. סוֹמֵךְ לְבוּר וּלְנִיר וּלְגָפָה וּלְדֶרֶךְ וּלְגֶדֶר שֶׁהוּא גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים וּלְחָרִיץ שֶׁהוּא עָמוֹק עֲשָׂרָה וְרָחַב אַרְבָּעָה וּלְאִילָן שֶׁהוּא מֵיסַךְ עַל הָאָרֶץ וּלְסֶלַע שֶׁהוּא גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחַב אַרְבָּעָה.

הלכה: מַהוּ חֲרִיעַ מוֹרִיקָא.

כֵּינִי מַתְנִיתָא אֵין מַקִּיפִין הָא לִסְמוֹךְ סוֹמְכִין. מַתְנִיתִין דְּרִבִּי יוּדָה. דְּתַנֵּי אֵין מַקִּיפִין חַרְדָּל וַחֲרִיעַ אֶלָּא לְחִסִּיּוֹת בִּלְבַד דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר לַכֹּל מַקִּיפִין חַרְדָּל וַחֲרִיעַ חוּץ מִן הַתְּבוּאָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לַכֹּל מַקִּיפִין חַרְדָּל וַחֲרִיעַ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר עֲרוּגוֹת קְטָנוֹת שֶׁלֹ יֶרֶק מַקִּיפִין אוֹתָן חַרְדָּל וַחֲרִיעַ.

תַּנֵּי מוּתָּר הוּא אָדָם לִזְרֹעַ בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ שׁוּרָה שֶׁל חַרְדָּל וַחֲרִיעַ וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹרֶךְ שׁוּרָה אוֹרֶךְ עֶשֶׂר אַמּוֹת וּמֶחֱצָה עַל רוֹחַב מְלוֹאוֹ. אָמַר רִבִּי לָעְזָר לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שָׂדֶה קְטַנָּה. הָא בִגְדוֹלָה לֹא. אֵי זוֹ הִיא גְדוֹלָה וְאֵי זוֹ הִיא קְטַנָּה. אִם יֵשׁ בֵּין בַּד לְבַד בֵּית רוֹבַע זוֹ הִיא גְדוֹלָה. וְאִם לָאו זוֹ הִיא קְטָנָה. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר רֹאשׁ תּוֹר הַבָּא בְּחוֹרֵבָה אָסוּר. תַּמָּן לִזְרָעִין וְכָאן לִירָקוֹת. אַף עַל גַּב דְּרִבִּי יוֹחָנָן פְּלִיג בִּזְרָעִים מוֹדֶה הוּא הָכָא בִּירָקוֹת.

גְּרִיד מוּתָּר לִיזְרֹעַ בּוֹ כָּל מִין שֶׁיִּרְצֶה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲשֶׂה שְׁלֹשָׁה בְתוֹךְ שִׁשָּׁה וּשְׁלֹשָׁה שֶׁהֵן סְמוּכִין לְגֶדֶר כִּגְרִיד. הָיוּ שְׁלוֹשָׁה בְתוֹךְ שִׁשָּׁה וְאֶחָד חוּץ לְשִׁשָּׁה מֵאַחַר שֶׁהוּצְּלוּ אֵילּוּ אַף זֶה הוּצָּל. הָיוּ שְׁנַיִם בְּתוֹךְ שִׁשָּׁה וְאֶחָד חוּץ לְשִׁשָּׁה. מֵאַחַר שֶׁלֹּא הוּצְּלוּ אֵילּוּ אַף זֶה לֹא הוּצָּל. הָיָה שָׁם גְּרִיד שׁוּרָה וְשׁוּרָה גֶדֶר וְשׁוּרָה חוֹבְשִׁין אֶת הַשּׁוּרָה גַּבֵּי שֶׁל גֶּדֶר בְּשָׂדוֹת. שְׁתֵּי שָׂדוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ. הָעֶלְיוֹנָה סְמוּכָה לְחָרִיץ. וְהַתַּחְתּוֹנָה סְמוּכָה לְגֶדֶר.

דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי אָמְרֵי גֶּדֶר מוּתָּר לִזְרוֹעַ בּוֹ כָּל מִין תּוֹרְבְּכִינָה. וְגֶדֶר יֵשׁ בּוֹ לְהָקֵל וְיֵשׁ בּוֹ לְהַחֲמִיר. הֵיךְ עֲבִידָא פָּחוֹת מִבֵּית רוֹבַע מוּקְרָח בְּתוֹךְ שְׂדֵה תְבוּאָה אָסוּר לִזְרוֹעַ בּוֹ. הִקִּיפוֹ גֶּדֶר מוּתָּר. בֵּית רוֹבַע בְּבִקְעָה מוּתָּר לִזְרֹעַ בּוֹ שְׁנֵי מִינִין. הִקִּיפוֹ גֶּדֶר אָסוּר.

גֶּדֶר מַהוּ שֶׁיַּצִּיל אֶת הַזְּרָעִים. גְּרִיד זְרוּעַ מַהוּ שֶׁיַּצִּיל אֶת הַיֶּרֶק. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. וְסוֹמֵךְ לְשָׁרְשֵׁי אִילָן שֶׁיָּבְשׁוּ. לֹא אָמַר אֶלָּא יָבְשׁוּ הָא לַח אָסוּר. רִבִּי יוֹסֵי שָׁמַע לֵיהּ מִן הָדָא סוֹמֵךְ לְבוּר וּלְנִיר וּלְגָפָה לְדֶרֶךְ וּלְגֶדֶר שֶׁהוּא גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. הָדָא אָמְרָה שֶׁגֶּדֶר זָרוּעַ מַצִּיל אֶת הַזְּרָעִים. אֲפִילוּ תֵימָא וּלְגֶדֶר שֶׁהוּא גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים אֵין גֶּדֶר זָרוּעַ מַצִּיל אֶת הַזְּרָעִים. שַׁנְיָיא הִיא הָכָא שֶׁהוּא גֶּדֶר זָרוּעַ וְאֵין גֶּדֶר זָרוּעַ מַצִּיל אֶת הַזְּרָעִים.

רִבִּי יוּדָן בָּעֵי גְּרִיד וּמֶשֶׁךְ מַהוּ שֶׁיִּצְטָרְפוּ. הֵיךְ עֲבִידָא הָיָה שָׁם מָקוֹם אוֹרֶךְ עֶשֶׂר אַמּוֹת וּמֶחֱצָה עַל רוֹחַב שִׁשָּׁה אֵינוֹ צָרִיךְ גְּרִיד. עָשָׂה גְּרִיד מִיכָּן מוּתָּר לִסְמוֹךְ שְׁתֵּי רוּחוֹתָיו.

תַּנֵּי רִבִּי יוֹנָתָן בֶּן יוֹסֵי אוֹמֵר הָיָה שָׁם סֶלַע אֲרוּכָה עֲשָׂרָה וְרָחַב אַרְבָּעָה מוּתָּר לִסְמוֹךְ לוֹ מִשְׁתֵּי רוּחוֹתֶיהָ. הָיְתָה עֲשָׂרָה עַל עֲשָׂרָה מוּתָּר לִסְמוֹךְ לָה מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ.