מתני' המתפלל וטעה סימן רע לו ואם ש"צ הוא סימן רע לשולחיו מפני ששלוחו של אדם כמותו אמרו עליו על ר' חנינא בן דוסא שהיה מתפלל על החולים ואומר זה חי וזה מת אמרו לו מנין אתה יודע אמר להם אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שהוא מקובל ואם לאו יודע אני שהוא מטורף:
קריאה במקור
פסקי הרא"ש על ברכות · פרק 5 · הלכה 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
גמ' המתפלל וטעה אהייא אמר רב ספרא משום חד דבי ר' ינאי באבות איכא דמתני לה אברייתא המתפלל צריך שיכוין את לבו באחד מהן אמר רב ספרא משום חד דבי ר' ינאי באבות הא דא"ר אלעזר בסוף תפלת השחר (ברכות דף ל) לעולם ימוד אדם בעצמו אם יכול לכוין לבו יתפלל פי' אם יכול לכוין. באחד מהם ובאבות כדאמר הכא א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן אל יתפלל אדם אלא בבית שיש בו חלונות שנאמר וכוין פתיחן ליה בעיליתיה נגד קבל ירושלם:
הדרן עלך אין עומדין
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6c323f535c4f47311214a3d6abd4d564665c1d5980cbe0f54de2b80300c26ee3