א"ר הונא אסור לאדם שיטעום קודם תפלת המוספים ולית הלכתא כוותיה ולא כריב"ל דאמר כיון שהגיע זמן המנחה אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפלת המנחה ואפי' התחיל בהיתר צריך להפסיק כדמוכח פ"ק דשבת דף ט: וכן משמע לישנא דאסור לטעום כלום ואין הלכה כן ומותר לאכול כשיגיע זמן תפלת המנחה וכן פסק ר"ת פרק קמא דשבת דמוקי מתניתין דלא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה ולא לאכול סעודה גדולה ובמנחה גדולה אבל סעודה קטנה סמוך למנחה גדולה מותר להתחיל וכן נמי סמוך למנחה קטנה דלא חיישינן לאמשוכי כלל בסעודה קטנה דבשל סופרים הלך אחר המיקל וסתמא דגמ' דקאמר התם האי לישנא קמא ולישנא בתרא רב אחא בר יעקב קאמר לה ואע"ג דהאי דמשני גמרא בלישנא קמא אליבא דריב"ל משני ולא קיימא לן כוותיה משמע הא אליבא דידן אין אנו צריכין להעמיד המשנה במנחה גדולה. מ"מ כיון דאוקמי הכי ולא קמשני מידי אליבא דידן שמע מינה דהלכתא הכי ורב אלפס ז"ל כתב כלישנא בתרא לחומרא דאפילו סעודה קטנה סמוך למנחה גדולה אסור:
קריאה במקור
פסקי הרא"ש על ברכות · פרק 4 · הלכה 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6c323f535c4f47311214a3d6abd4d564665c1d5980cbe0f54de2b80300c26ee3