נ"ב א"ל:
קריאה במקור
הגהות מאלפס ישן על בבא בתרא · דף 22a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נ"ב שאחד אומר מנה ואחד אומר מאתים:
נ"ב רשב"ם ואמרי ליה לחביבי אמאי צריך להביא עדים שראוהו בבית יום א' וכי אין אדם עשוי ליקח בלילה ולמכור לאחר באותו לילה שנותנין לו ריוח והוי ליה לאוקמיה להאי אנכסיה בטענה זו דהא טוענין ללוקח:
נ"ב בגמ' דחי הא ודלמא לא טענה בעי ולא ראיה בעי איבעית אימא שאני לוקח דלא שדי זוזי בכדי:
נ"ב ארעיה:
ג' שני חזקה שוב לא תצטרך להביא עדים שלקחה מבעליו אותו שמכרה לך משום דטוענין כצ"ל:
נ"ב שהמוריש והמוכר ודאי לקחו ממנו:
נ"ב כמה:
נ"ב בשטר שנה:
נ"ב פי' כרעיה דאבוה הוא וכאילו עדיין היא ברשות אב והיה לו למחות בו:
נ"ב ר"א לעי:
נ"ב ס"א מגחך:
נ"ב ל"ג ועדים לית להו קלא והאמר רב המוכר שדהו בעדים גובה מנכסים משועבדים התם לקוחות אינהו אפסידו אנפשייהו:
נ"ב פי' דהא לא הלוה לו אלא בעדים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7451b4dfd78fded9726d17598a5cad26552e447d938f2b24381dc244255af28f