נ"ב וכתב הב"י דר"פ אית ליה הא דשמואל דאמר לעיל מיחה בפני בני אדם שאין יכולין לילך לומר לו לא הוה מחאה דהתם מיירי בחולה וזקן שלעולם לא ילך למקום שהמחזיק שם אבל הכא ילכו למקום המחזיק ויגידו לבני העיר ויאמרו לו הוי מחאה.
קריאה במקור
הגהות מאלפס ישן על בבא בתרא · דף 20a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
צ"ל להו:
נ"ב בגמ' וחזר וערער:
נ"ב והא דאמר לעיל אבל אכלה שית שנין אין לך מחאה גדולה מזו פליגי אהך דהכא דצריך למחות בסוף כל ג'. תוס':
נ"ב פי' דבסוף ג' אחרונות:
כותבין לו העדים כצ"ל:
כאינך כצ"ל ונ"ב דאמר רבא מחאה בפני שנים. ובד"ק דהא קיי"ל מחאה בפני שנים:
נ"ב פליגי בגמ' א"ד צריך ג' למחויה וא"ד בפני שנים הוי מחאה וכתב הנ"י דהא קי"ל כאינך דס"ל מחאה בפני שנים:
נ"ב פי' הא דצריך מגו לטענה זו:
נ"ב אבל בג' ראשונים א"צ לחזור ולמחות משמחה פעם אחת:
נ"ב והתוס' פירשו בענין אחר:
והקנה לו בקנין מיד ודאי כצ"ל:
נ"ב פי' דלא ליחשוב קנין אלא בפני שנים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7451b4dfd78fded9726d17598a5cad26552e447d938f2b24381dc244255af28f