שילח ביד עבדו כו'. כתב התי"ט נקט עבדו ולא אחר דעבדו היינו עבד כנעני ואין קנין לעבד בלא רבו נמצא שאינו יכול להרשהו וזו ראיה גדולה להטור ותשובה להמרדכי ע"ש. וקשה א"כ הדרא קושית תו' לדוכתה בבבלי (דף ל"ג) בד"ה שאנס כו' לפי' הקונט' למה למתני' כו' ע"ש ל"ל עבד כיון דאינו יכול להרשות לו פשיטא שפטור כדשמעינן מרישא ועוד לפמ"ש תו' שם דאיצטריך למיתני עבד אע"פ דשלוחו הוא לא מחייב א"כ אין כאן לא סייעתא ולא תיובתא וצ"ע:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 4 · הלכה 9 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 436a0eb033f7af2e1966bb56c42c4d80e2b02f18a0ae1a865aa95c71c57232a6