רי"א קיים את הראשונה כו'. עי' בקונט'. ואזדו לטעמייהו דפליגי לעיל בפרקין (ה"ד) ר"י דאמר שם שבועות חלות על האיסורין בכולל ה"נ חלות על דבר מצוה דהיינו ככר זו שנשבע עליה לאכלה היום הלכך ביטל לשנייה ר"ל דאמר אין שבועות חלות על האיסורין אפי' בכולל לכך קאמר לא ביטל לשנייה. והא דלא אמר ר"י כר"ל באיסור כולל כבר הקשה כן בבבלי (דף כ"ג) משנה דבעי לאוקמה כד"ה וכתב תו' שם בד"ה דמוקי כו' וא"ת לימא משום דר"י סבר חצי שיעור אסור מן התורה ובכ"ש נמי מושבע ועומד כו' ועוד י"ל דמצי לאוקמי שלא כדרך הנאתן דמדרבנן ע"ש וכתב המהרש"א וקשה מנ"ל דר"ש ור"ע מחייבי שלא כדרך הנאתן מדאורייתא דר"י גופי' אמר כל איסורים שבתורה כדרך הנאתן ומשהו חייב מן התורה וצ"ע ע"ש. והרב במ"ל דחק מאוד בדבר ע"ש. ואני תמה על שני גדולי הדור שלא ירדו לעומק הענין ר"י סובר חצי שיעור אסור מן התורה היינו משום דחזי לאצטרופי כמפורש פ' יה"כ (ועמ"ש לעיל בה"א בד"ה פתר כו') הרי דאין בחצי שיעור איסור מצד עצמו הלכך שלא כדרך הנאתן דאי אפשר לבוא לידי חיוב לית ביה איסורא מדאורייתא אבל ר"ש ור"ע דאמרי משהו אסור ולוקין עליו ש"מ דאיסורו מצד עצמו הלכך אף שלא כדרך הנאתן לוקין עליהן דלא גרעי ממשהו וזהו ברור ונכון (ועמש"ל [בהל' ד'] בד"ה ואכל כו') וכ"ת א"כ נאמר לר"ש כל איסורין שבתורה בהנאה לוקין עליהן כי היכא דאסורין במשהו י"ל כיון דכתיב לא תאכל חזינן דעל האכילה קפיד קרא. ועי' תו' פסחים (דף כ"ב) בד"ה ור"ש כו'. הרמב"ם השמיט כל הסוגיא. ונראה דסובר דהבבלי פליג. דבסתם כולל אף ר' יוחנן מודה דאינו חל על האיסורין וכן כתב הרמב"ם פ"ה הלכה ה'. נמצא דליתא לחלוקה הראשונה וכ"ש לשנייה. דהשתא בשב ואל תעשה קאמר דאינו חל כ"ש בקום ועשה. (ועמ"ש תו' דף כ"ד בד"ה אלא כו'). חלוקה שלישית נמי ליתא דהא קיי"ל אין שבועה חלה על שבועה א"כ ודאי לא קאי שבועה שנייה על ככר זו. אך קשה הא מתני' היא שאין שבועה חלה על שבועה ולא פליג הירושלמי בהא וצריכין לומר כיון דחילא שבועה שנייה כשנשאל על הראשונה שפיר קיים שנייה' באכילת הראשונה דהא מיהת כיוון בשנייה גם עליה א"כ הדרא קושיא לדוכתא מדוע השמיט הרמב"ם דין זה. חלוקה רביעית שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכלנה ע"ד דר"י חייב שתים קשיא כיון דאין שבועה חלה על שבועה למה יהא חייב שתים הא מפורש תנן במתני' בפרקין שבועה שלא אכל ככר זו שבועה שלא אוכלנה אינו חייב אלא אחת ויש לחלק בדוחק וצריך עיון:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 3 · הלכה 9 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 436a0eb033f7af2e1966bb56c42c4d80e2b02f18a0ae1a865aa95c71c57232a6