עין שמרדה מותר לכחולה בשבת מ"ט דשורייני דעינא בלבא תלו. מדקא מפרשינן הכי ואמרינן נמי במעשה דאמתיה דשמואל דמיתא ש"מ דלא אמרינן שמחללין את השבת במכה שהוא סכנת אבר א' אא"כ היא סכנת מיתה וכן פי' רש"י ז"ל דכי ס"ד דלאתויי דרך רשות הרבים לא משום דקס"ד דלאו סכנת נפשות היא אלא סכנת עורון וכן משמע בכל מקום ומשמע נמי מיהא דהיכא נמי דליכא סכנתא אע"ג דלא מחללין עליה שבת בחיובי תורה אבל בדרבנן מחללין דהיכא נמי דשחקי סמנים מאתמול איסורא דרבנן איכא דגזור משום שחיקת סמנים בשבת וה"נ משמע כדאמרי' צרכי חולה עושין ע"י עכו"ם בשבת ולא שאני לן בהא בין שבות דאית ביה מעשה לשבות דלית ביה מעשה וקי"ל נמי גונח יונק חלב בשבת מ"ט מפרק דלאחר יד הוא ובמקום צערא כלומר דחולה הוא בכך לא גזור רבנן ואע"ג דליכא סכנה כדפי' רבינו ז"ל.
וק"ל הא דדייקינן לעיל חושש הוא דלא הא כייבי ליה ש"ד ומאי ראיה הוא שאני גמיעה דבלא סכנה מותר וכן נמי בדר' יוחנן דילמא דליכא ברפואה שלה חילול שבת דאורייתא.
וא"ל גבי חומץ אי לאו סכנתא היא כיון דאפשר ליה למעבד כדקתני סיפא אבל מגמע הוא ובולע לא שרינן ליה למפלט וכן ההיא דקי"ל גבי חומץ ושמן אין נותנין ע"ג מכה אבל נותנין חוץ למכה ושותת ויורד לתוך המכה מ"ה הוא דכל היכא דאיכא לשנויי משנינן. ומיהו דוקא בדנפיש לה צערא דהוה מינה חולה א"נ בסכנת אבר אבל חשש אין מתירין לו אפילו איסורין של דבריהם והיינו חזרת רטיה בגבולין וכיוצא בה שאסרו חכמים והיינו נמי דלא מוקמינן כר' יוחנן בדליכא חילול משום דצפידנא לא הוי מינה חולה ואפשר להמתין, והא מילתא צריכה עיון.
וק"ל הא דדייקינן לעיל חושש הוא דלא הא כייבי ליה ש"ד ומאי ראיה הוא שאני גמיעה דבלא סכנה מותר וכן נמי בדר' יוחנן דילמא דליכא ברפואה שלה חילול שבת דאורייתא.
וא"ל גבי חומץ אי לאו סכנתא היא כיון דאפשר ליה למעבד כדקתני סיפא אבל מגמע הוא ובולע לא שרינן ליה למפלט וכן ההיא דקי"ל גבי חומץ ושמן אין נותנין ע"ג מכה אבל נותנין חוץ למכה ושותת ויורד לתוך המכה מ"ה הוא דכל היכא דאיכא לשנויי משנינן. ומיהו דוקא בדנפיש לה צערא דהוה מינה חולה א"נ בסכנת אבר אבל חשש אין מתירין לו אפילו איסורין של דבריהם והיינו חזרת רטיה בגבולין וכיוצא בה שאסרו חכמים והיינו נמי דלא מוקמינן כר' יוחנן בדליכא חילול משום דצפידנא לא הוי מינה חולה ואפשר להמתין, והא מילתא צריכה עיון.