ומאי דמייתי סייעתא לר"ה מדתנן לא ימכור פרה החורשת בשביעית וב"ה מתירין. אתמר עלה בירושלמי בדוכתה פ"ה דשביעית אם כשמכרו לטבח ד"ה לשחיטה מכר ואם כשמכרו לאריס ד"ה לחרישה מכר אלא אנן קיימין כשמכרו לסרסור והתם מקשו מפלוגתא דרב ושמואל במוכר שור לחבירו ונמצא נגחן רב אמר ה"ז מקח טעות ושמואל אמר יכול לומר לו לשחיטה מכרתי לך נמצא רב אמר כב"ש ושמואל כב"ה פי' דההיא נמי בגברא דזבין להכי ולהכי וכדאוקי בגמרין בדוכתא. ופריק מערבאי אפ"ת כב"ה לית אורחא משהתה תלתין יומין ויתזק בגו תלתין יומין לאו מקח טעות הוא ושמואל כב"ה אפ"ת כב"ש לית אורחא דבר נשא מכם תורא דרידייא פי' דוקא בפרה החורשת אסרו ב"ש אבל בסתם שוורים לשחיטה נמי קיימי.
ומיהו האי טעמא דפריקו לרב לא אתי אליבא דגמ' דידן דהתם מפרשינן טעמא דרב משום דאזלינן בתר רובא ורובא לרידייא זבני אלא לפום גמרין טעמייהו דב"ה משום דכל היכא דאיכא למתלי תלינן והאי גברא כיון דזבין לנכסתא ולרידייא תלינן לקולא ולא אזלינן בתר רובא דעלמא דחששא בעלמא הוא ולפיכך [מותר].
[והא דאמרי ב"ש] לא ימכור לו פרה החורשת בשביעית לישראל החשוד קאמר מדתנן לעיל מינה אלו כלים שאין האומן רשאי למוכרם בשביעית לחשוד על השביעית ואמרו נמי הדא אמרה סתמא מותר ולאפוקי ממה שפי' רש"י שביון שהיא פרה החורשת לכל אדם אסור ועוד מדמייתי לה ר' הונא סייעתא ש"מ בחשוד תנן.
ומיהו האי טעמא דפריקו לרב לא אתי אליבא דגמ' דידן דהתם מפרשינן טעמא דרב משום דאזלינן בתר רובא ורובא לרידייא זבני אלא לפום גמרין טעמייהו דב"ה משום דכל היכא דאיכא למתלי תלינן והאי גברא כיון דזבין לנכסתא ולרידייא תלינן לקולא ולא אזלינן בתר רובא דעלמא דחששא בעלמא הוא ולפיכך [מותר].
[והא דאמרי ב"ש] לא ימכור לו פרה החורשת בשביעית לישראל החשוד קאמר מדתנן לעיל מינה אלו כלים שאין האומן רשאי למוכרם בשביעית לחשוד על השביעית ואמרו נמי הדא אמרה סתמא מותר ולאפוקי ממה שפי' רש"י שביון שהיא פרה החורשת לכל אדם אסור ועוד מדמייתי לה ר' הונא סייעתא ש"מ בחשוד תנן.