נשייא וכו'. נשים שנוהגין שלא למיעבד מלאכה במוצאי שבת כלל לאו מנהגא הוא ומנהג בטעות הוא:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי תענית · פרק 1 · הלכה 6 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עד דיתפני סידרא. ומה שנוהגין הנשים שלא לעשות מלאכה במ"ש עד שיגמרו הקדושה בבית הכנסת מנהג טוב הוא:
בתרייא וכו'. ושנוהגין שלא לעשות מלאכה בשני ובחמישי אינו מנהג:
עד דיתפני תענית. ושנוהגין שלא לעשות מלאכה עד לאחר תענית הציבור מנהג יפה הוא:
ביומא דערובתא. ושנוהגין שלא לעשות מלאכה בע"ש ובעי"ט לאו מנהגא הוא אבל הנוהגין שלא לעשות מלאכה בע"ש ובעי"ט מן המנחה ולמעלה מנהג נכון הוא ואסור להתיר להן:
דלא למשתייה. שלח לסדר ולערוך החוטין שהולכין לאורכו של בגד מלשון או בשתי או בערב:
מן דאב עליל. מר"ח אב ואילך מנהג:
שבו. בחדש אב פסקה אבן שתייה והיא האבן שממנו הושתת העולם והיה מונח בבית קדשי הקדשים:
מה טעם. כלו' מנא לן:
דכתיב כי השתות יהרסון. ש"מ שבחרבן בה"מ השתות נהרסו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 365cda3f190f69ba1abc5f1791314e3f4d9fd180d1967c8a95450506910fdf17