ומנין לנעילה. דשאר תפילות סמכו כנגד אבות או תמידין אבל נעילה קשיא ליה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי תענית · פרק 4 · הלכה 1 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
גם כי תרבו תפילה וכו'. היינו לאחר שנגזרה הגזרה וגרם עון שפיכ' דמים הוא דאינני שומע אבל קודם הגזרה מהני ריבוי התפילה לכך בתענית מתפללין תפילה יתירתא דהיינו נעילה:
בכל עצב. הכי מפרש לקרא בכל עסק מצוה ראוי להותיר ולהוסיף אבל דבר שפתים דהיינו תפילה אך למחסור ההוספה:
ע"י שריבתה בתפילה. נכשלת בדבריה וקיצרה שנותיו של שמואל:
וישב שם עד עולם. עד עולם של יובל או של בן לוי מצאתי ולי נראה דה"ק עד זמן שהוא ראוי לישב שם יהיה עולמו והיינו כשנותיו של בן לוי שהם חמישים שנה:
ופריך והלא אין עולם של לוי אלא חמישים שנה וכו' וחיי של שמואל נ"ב שנה הכי גרסינן והויין ליה חמשין ותרתיי:
ושתים שגמלתו. מלבד אותן שתי שנים שגמלתו יהיו חמשים שהרי לאחר הגמלו אמרה שישב שם עד עולם:
וכא הוא אומר הכין. סיומא דקושיא דר' לוי אדר' לוי הוא דכאן הוא אומר שכל המרבה בתפילה נענה:
ומשני כאן ביחיד. לא טוב ריבוי התפילו' אבל בציבור כל שמרבים בתפלה טובה היא:
מיכן שכל המרבה וכו'. ופליג אדר' לוי:
איתפלגון. פליגי בה רב ור"י:
בנעילת שערי שמים. דהיינו עם חשיכ':
בנעילת שערי ההיכל. דהיינו ביום לאחר הדלקת הנרות בפנים:
אית לך מימר נעילת שערי שמים ביום. בתמיה אלא ודאי בלילה והא אמרינן לעיל בר"פ דאין נשיאת כפים בלילה ועוד ביום תנן:
הוה צייר וכו'. היה משמר טליתו דרב ביה"כ:
א"ל רב כשתראה השמש בראש הדקלים תן לי טלית כדי להתפלל בו תפלת נעילה:
וכא הוא אמר בנעילת שערי היכל. מדצלי מבעוד יום דוקא:
ע"י. דרב מאריך הרבה בתפלתו היתה נמשכת עד נעילת שערי השמים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 365cda3f190f69ba1abc5f1791314e3f4d9fd180d1967c8a95450506910fdf17