קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי תענית · פרק 3 · הלכה 4 · Segment 6

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

עאל. נכנס ר"ע ודרש לפניהם משל לרצות ר"א רבו:

הוה אמר יבון לה. הוה אומר יתנו לה כל מה שהיא חפיצה ותלך לה שלא אראנה עוד:

ואימת. וכשהיתה הכשירה נכנסת לפניו היה מעציר ברוחו ולא מילא רצונה לפי שהיה מתאוה לשמוע קולה בתפילה ובתחנונים:

ופריך ואית שרי וכו'. וכי מותר לומר כן לפני הציבור להחזיק עצמו כאינו הגון:

ומשני אלא שלא לחלל ש"ש בר"א. שיאמרו ח"ו שהוא אינו הגון לפי שלא נענה:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 365cda3f190f69ba1abc5f1791314e3f4d9fd180d1967c8a95450506910fdf17