קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי תענית · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 3

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
אסור ליחיד וכו'. אהא דפריך ויזכיר בשחרית קמשני רבי חגי דאי אפשר שאין ליחיד להזכיר עד שיזכיר הש"ץ תחלה קודם התפילה בקול רם משיב הרוח ומוריד הגשם ובשחרית אסור לעשות כן שהרי אסור להפסיק בין גאולה לתפילה:
2
בשליח ציבור הדבר תלוי. שהוא חייב להזכיר אבל אין היחיד צריך להזכיר כלל אם אינו רוצה:
3
מה ופליג. מי פליג ר' סימון עליך דסובר שעיקר הזכרה בש"ץ תלוי וא"כ הדרא קושיא לדוכתא. ויזכיר משחרית שהרי אפשר שש"ץ יזכיר בתפלתו:
4
דא דאת אמר. הא דא"ר סימון:
5
בטל. לומר בימות החמה משיב הרוח ומוריד הטל אין חיוב ליחיד להזכיר:
6
בגשם. דחובה הוא על היחיד להזכיר ואסור להזכיר קודם שיזכיר הש"ץ:
7
קמון לצלותא. הבא לבה"כ ועמדו העם להתפלל מוסף אע"פ שלא שמע שאמר ש"ץ משיב הרוח ומוריד הגשם מזכיר כיון שמתפלל עם הציבור והם כבר שמעו מהש"ץ:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 365cda3f190f69ba1abc5f1791314e3f4d9fd180d1967c8a95450506910fdf17