קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי תענית · פרק 4 · הלכה 5 · Segment 17

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

של זכריה. שהרגוהו שרי יהודה במצות המלך יואש כשהשתחוו ליואש ועשאוהו אלוה:

ופריך ולא נהגו בדמו וכו'. בתמיה כיון שהרגוהו במקדש איך לא חששו לכסותו לטהר המקדש או לנהוג בו כדם צבי ואיל:

ומשני אלא כל כך למה נשאר שם להעלות חמה ומאת ה' היתה שיבוא נבוזראדן וינקום נקמתו:

על צחיח הסלע. על חלקת האבן שלא יבלע הארץ:

תוסס. מבצבץ:

תליין בגרדון. מיני יסורין ונגידא:

גרדון. הוא מקום המשפט:

הואיל והקב"ה רוצה לתבוע דמו. נגלה לו על כרחנו:

נזף בי'. גער נבוזראדן בדם זכריה:

א"ל מה את. רוצה לאבד כל אומתך בשבילך:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 365cda3f190f69ba1abc5f1791314e3f4d9fd180d1967c8a95450506910fdf17