קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי תענית · פרק 1 · הלכה 6 · Segment 10

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

נאסרה לו תשמיש המטה. שהקב"ה עוסק בחרבנו של עולם והוא יבנה בתמיה:

מאי טעמא. מנ"ל:

אתה ובניך וגומר. משמע האנשים לבד והנשים לבד:

אתה ואשתך וגו'. דמשמע אשתו עמו ונשי בניו עמהם:

ע"י ששימרו יחוסיהן. שלא נזקקו לשאינן מינן והיינו למשפחותיהם בשכר משפחותיהם ששמרו:

תדע לך שהוא כן. דקפיד קרא אף על בעלי חיים:

קילקלו מעשיהן. ששימשו בתיבה:

מפוחם. שחור:

מפורצם. מפורסם בתשמישו שמשמש אחור כנגד אחור ונקשרים זה בזה ואינן יכולין להתפרד בשעה שהן רוצים כשאר בעלי חיים:

יצא משונה מן הבריות. שרוקק הזרע מפיו לפי הנקבה:

חסרון בא לעולם. כגון נח שנחסרו הבריות וכגון יוסף שהיה כפנא בעולם:

גלמודה. יחידה שלא תיזקק לה:

בטרם תבא שנת הרעב. אבל בתר הכי לא שימש מטתו מפני הרעב:

תאיבי בנים. המתאוים לבנים כגון שאין להם בנים מותרין לשמש אפילו בעת צרה:

ובלבד יום שטבלה. מותרים לשמש דסמוך לטבילתה האשה מתעברת אבל בתר הכי אסורין בתשמיש:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 365cda3f190f69ba1abc5f1791314e3f4d9fd180d1967c8a95450506910fdf17