גמ' כשם שנגזרה בימי אליהו. שמפתח הגשמים ביד אליהו:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי תענית · פרק 3 · הלכה 10 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לידי חילול השם. שאליהו נשבע חי ה' אם יהיו השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי ואתה נשבעת שאין אתה זז עד שירדו גשמים:
תמן תנינן. ר"ה פ"ק:
שלח לו רשב"ג אם מעכב אתה את הרבים נמצאת מכשילין לעתיד לבא ותני עלה לא נמצא מעכב רבי' מלעשות מצוה וכו' צריך נידוי. כ"ש המביא רבים לידי עבירה שצריך נידוי וכיון שע"י שבועתך יוכל לבא לידי חילול השם שצריך אתה נידוי. וא"ל חוני לשמעון בן שטח ואין הקב"ה מבטל גזירתו וכו' דקס"ד דשמעון קאמר שאפשר שהקב"ה גזר שלא להוריד גשמים והוא נשבע ולא ירדו גשמים נמצא שנשבע לשוא ויש בזה חילול השם הלכך א"ל שקרוב לודאי שיבטל הקב"ה גזירתו מפני שבועתו של צדיק ל"א השתא גזירתו מבטל מפני גזירת צדיק כ"ש גזירת אדם אחר והראשון עיקר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 365cda3f190f69ba1abc5f1791314e3f4d9fd180d1967c8a95450506910fdf17