קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי תענית · פרק 4 · הלכה 2 · Segment 9

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

תרין מינויין. לא היה ממנה אחד מן החכמים שיהא ראש לעולם אלא היה ממנה וחוזר וממנה כל שנה מי שהיה ראוי היה מתקיים ומי שאינו ראוי מסתלק:

מדדמך. סמוך למיתתו צוה לבנו ואמר אתה לא תעשה כן אלא תהא ממנה אחד לעולם לכל ימי חייו:

ומני וכו'. ועוד צוה ר' לבנו שיהא ממנה לרבי חמי בר חנינה שיהא ראש הישיבה:

ופריך ולמה לא. מנה רבי לרבי חמי בר חנינה לראש ישיבה:

בגין וכו'. בשביל שהיו צועקים אנשי ציפורי על ר"ח שהוא מציפורי ונתגדל אצלם אין ראוי שיתמנה עליהם:

ופריך ובגין צווחה עבדין. בתמיה. וכי בשביל שהם צועקים דברי הבאי ימנע ר' מלמנותו:

על שהושיבו. ר"ח לר' על דבריו ברבים לכך לא מינהו:

ר'. היה יושב ושונה הפסוק הזה וזכרו וגו':

א"ל. ר"ח הומות כתיב:

א"ל. ר' היכן למדת מקרא:

א"ל. ר"ח לפני ר"ה מבבל:

א"ל. ר' כשתרד להתם אמור לו שהוא ימנה אותך לחכם:

וידע. ר"ח שלא יתמנה אותו ר' כל ימי חייו:

מן דדמך. כשמת ר' רצה בנו למנות לר"ח ולא רצה לקבל עליו ההתמנות ואמר אין אני מקבל עלי ההתמנות עד שתתמנה ר' אפס מדרום תחלה:

והוה. שם זקן אחד ואמר אם ר"ח נתמנה ראשון אני מתמנה אחריו ואם ר' אפס ראשון אני מתמנה האחריו:

וקביל. ר"ח על עצמו שיהיה הוא שלישי להתמנות:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 365cda3f190f69ba1abc5f1791314e3f4d9fd180d1967c8a95450506910fdf17