קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי תענית · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 8

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

דלמא וכו'. מעשה בר' בא בר זבדי וכו' יצאו לתענית:

ואפשר כן. בתמיה וכי אפשר לעשות כן שישים אדם לבו בידו:

נשוי ליבינן וכו'. נשים לבינו לעיין במה שבכף ידינו מן הגזל והחמס:

נתענו אין כתיב אלא נכנעו. אלמא אין התענית גורם אלא הכנעת הלב:

נתקושש גרמין. נקשט עצמינו קודם שנקשט אחרים:

בגין דאית וכו'. באשר שיש כאן בני אדם שאמרו עלי לשון הרע לפני רבי יוחנן לכן אני מקשט את עצמי שאני נקי בדבר זה:

אלא כל עמא לדינא. יבואו לפני כל העם לדין:

אמרין וכו'. אמרו שהיו שם בשעת הדרשה ר"ח וכו' וקמו ואזלו להם לפי שפגע בכבודם שהיה לו להזמין לדין אותן אנשים לפניהם:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 365cda3f190f69ba1abc5f1791314e3f4d9fd180d1967c8a95450506910fdf17