קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי תענית · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 10

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

כל שעה בתעניתא. בכל תענית דרש דבר זה שאין התענית גורם אלא התשובה:

סוף שתא. כריש שתא כדמפרש בסמוך:

מן עפר וכו'. משל הוא מעפר ואבן של הקיץ נעשה בסתיו טיט כך מתחלת השנה מכינים לסופה:

נפח צפונה. משמנשב רוח צפון והגשמים נעצרים:

יצף לבניך. תגלה בניך הקטנים לחוץ שאף הם יתפללו:

כל שנה שאין מתריעין עליה בראשונה. כגון דאתייליד אונסא ולא תקעו:

סוף שמתריעין עליה בסופה. שע"י צרות צריכין להתענות ולהריע:

כל שאינה חסה על פירות חברתה. להוציא מעשרותיו כראוי:

סוף שהיא מאבדת פירותיה. שהגשמים נעצרין:

ורוב. וע"פ רוב ע"י עיכוב המעשרות היין מחמיץ. ל"א ורוב הגשמים מחמיץ היין:

אית הוה וכו'. היו זקנים בציפורי כשהיתה רביעה ראשונה היו מריחין בעפר וידעו לומר כמה יהיו מימי השנה אם רב או מעט:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 365cda3f190f69ba1abc5f1791314e3f4d9fd180d1967c8a95450506910fdf17