קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי תענית · פרק 4 · הלכה 5 · Segment 5

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

ופריך כתיב בט' לחדש וגו' ואת אמר הכין שהיה בי"ז:

קלקול חשבונות יש כאן. מרוב הצרות טעו בחשבונות ולא רצה. המקרא לשנות ממה שסמכו הם לומר כביכול אנכי עמו בצרה:

ה"ג מהו באחד. עדיין לא נשרף. ועל מה שמחו הא עדיין לא נשרף וא"ל דעל הבקעת העיר שמחו דהא כתיב שאמרה צור אמלאה החרבה ש"מ דלאחר החרבן שמחה:

ביום ולילה. אחד יוצא רץ מירושלים לצור א"כ מסתמא ביום החרבן ידעו ושמחו ומהו בא' אלא שטעו בחשבונות:

אמר יעשה. יום זה שנשבה בנו ראש לחשבנותיו וה"נ עשה יום ט"ב ראש לחשבון ובאמת ביום החרבן נשמע בצור ואותו היום קורא יתזקאל באחד לחדש:

ונתקדש. ונזדמן להריגה א"נ לשון נקי' קאמר ור"ל ונטמא (וי"מ מגיה ונתחלש ואין צורך):

ופריך ניחא נתקלקלו לשעבר ישראל שגלו מרוב הצרות טעו ביום הבקיעה:

להבא. וכי אדם טועה בשביל צרה שתבא בתמיה ואיך טעה יחזקאל בתחילת כתיבתו הלא לא נודע לו החרבן עד לאחר הכתיבה כמפורש בקרא:

בין כמ"ד בט' לחדש. היתה הבקיעה ובא' לחדש היה החרבן:

בין כמ"ד בי"ז היתה הבקיעה ובתשעה באב היה החורבן:

מה ביניהון. כמה ימים היה בין הבקיעה לחורבן:

כ"א יום. מ"ט:

משהוא מוציא את ניצו. משעה שמתחיל להניץ:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 365cda3f190f69ba1abc5f1791314e3f4d9fd180d1967c8a95450506910fdf17