המיסך את רגליו ה"ז הופך פניו כלפי דרום. למאי דפרישית בפנים דאפירועו קפיד וא"כ כנגד ירושלים איירי והלכך צריך שיהא פירועו לצד אחר ולא כנגד ירושלים והיינו דהופך פניו לצפון שיהא פירועו כנגד דרום ובב"י סי' ג' הביא לזה ופי' בענין אחר ונראה דה"ט דהשמיטו הפוסקים להא משום דאידך ברייתא פליג עלה דקתני לא יתן פניו למזרח וכו' וכלומר דה"ה איפכא לא אלא דוקא לצדדין והיינו צפון ודרום ובהכי אתיא כהך ברייתא דתני התם וביהודה וגם דהמסקנא כר"ע דאוסר בכל מקום ואפי' בח"ל במקום שאין בו מחיצות וכדכתבו התוס' והרא"ש ז"ל להא דמסיים כאן ובלבד במקום שאין בו כותל ובהאי עובדא דר"ע דלקמן דקאמר יושב וצידו כלפי מערב והיינו שלא היה נפנה מזרח ומערב אלא צפון ודרום וכדקאמר התם והוי צידו כלפי מערב:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות · פרק 9 · הלכה 5 · Segment 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7ce650642f4cf640ca845d50e00ed78100df190a25e93ad997fd620db6857476