מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 15

אמר ליה קשתיה לכשיבא אליהו ויאמר זהו בין השמשות. מבואר היטב בפנים כל בסוגיא זו והעיקר מהתשובה שהשיב ר' חזקיה לר' מנא דאדרבה לדידי טפי ניחא דאית לן טעמא למילתי' דר' יוסי במאי דס"ל דראיית בין השמשות נחלקת לשנים דאע"ג דכהרף עין הוא ולא שייכא ראיה ולא חלוקה בכהרף עין מכל מקום הואיל דאמינא דכל כהרף עין שבחצי מיל דר' נחמיה ספק הוא לר' יוסי שפיר הוא דכל ראיה שרואה בתוך שיעור חצי מיל דר' נחמיה מחלקינן לשנים משום דבתוך הראיה שהוא רואה עכ"פ איכא ספיקא דבין השמשות לר' יוסי אבל אי נימא דאחר שנשלם שיעור חצי מיל דר' נחמיה הוא כהרף עין של ר' יוסי לא שייכא ראיה ואף לא חלוקה לשנים בכהרף עין א' ואפשר נמי לומר דהאי מאן פליג להאי דלעיל מיניה שייך וסיומא דקושיא הוא דלדידך נמי אף לכשיבא אליהו ויאמר זהו בין השמשות מאן פליג לכהרף עין לשנים. איך שיהיה כוונת הקושיא מבוארת היא. ובבבלי שבת שם קאמר מהו דתימא בין השמשות דר' יוסי מישך שייך בדר' יהודה וכו' ופי' רש"י בסופו הוא נכלל וכו' כמו שהבאתי לעיל בדיבור המתחיל תני כל זמן וכו' דקדק הוא ז"ל לפרש בסופו הוא נכלל משום דהתם לענין טבילה קאמר וא"א לפרש מישך שייך בכל בין השמשות דר' יהודה דא"כ במאי פליגי הא לשניהם ספיקא הוי כל אותו השיעור ואינו כשר לטבילה. ולמאי דמסיק התם דשלים בין השמשות דר' יהודה והדר מתחיל דר' יוסי וזהו כדעת ר' יוסי האמורא ור' אחא דהכא בענין בין השמשות דר' נחמיה דמייתי כאן ולא קשיא מאי דמקשי הכא מאן פליג ראיה אחת לשנים בכהרף עין א' משום דבלאו הכי ע"כ לומר דאין כהרף עין דר' יוסי סמוך מיד לבין השמשות דר' יהודה דאי לאו הכי לא שייך לומר הא דלקמן שם דלא אכלי כהנים תרומה עד דשלים בין השמשות דר' יוסי וכדכתבו התוס' שם ד"ה אלא לענין אכילה וכו' וגם אינו מתאחר כל כך כשיעור טבילה כדסיימו שם וכ"כ הר"ש ז"ל בסוף פ"ק דזבים. וניחא נמי הא דכתבו התוס' שם לעיל בסוף ד"ה ספק לטומאה ולקרבן וכו' ועוד יש לומר דמיירי כשראה כל בין השמשות דר' יוסי תני לה והוא אמר בין השמשות כהרף עין וליכא ביה שיעור שלשה ראיות. והא בכהרף עין לא שייכא ראיה כלל ור' יוסי מחלק גם לב' ראיות אלא דמיהת אינו סמוך מיד כדלעיל ושיעור ג' ראיות שכתבו שם הוא דליכא ביה. והא דקאמר התם על הברייתא ספק מן היום וכו' למאי הלכתא לענין טומאה כדתנן ראה ב' ימים וכו' והיא סיפא דמתני' ולא מייתי הרישא ראה אחת היום וכו' כדאייתי הכא דג"כ שמעינן מינה דנ"מ מספק דבין השמשות לענין טומאה היינו משום דבסיפא מבואר בהדיא טפי לכל הספקות דבין השמשות דקתני בברייתא: