מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות · פרק 6 · הלכה 1 · Segment 21

אתיא דר"ש חסידא כרבי וכו'. משמע דהש"ס מפרש להא דקאמרי חכמים ולא לאחריה שאינו מברך כלל לאחריה וכבר זכרנו בדבור דלעיל דדעת הרי"ף דמיהת בורא נ"ר מברכין על האורז שאינו ממין ז' ולא מין דגן דהא לא קי"ל כר' יוחנן בן נורי וכן דעת הרמב"ם ודעת כל הפוסקים דמברכין אחריו בנ"ר והרי"ף בפשיטות כתב להא וקי"ל דכל לבסוף ולא כלום וכו' וכן פירש"י ז"ל שם ולכאורה זהו דלא כחכמים לפי משמעות הש"ס דהכא והתם לא מתבאר להדיא האי פירושא מהש"ס דכל ולא כלום וכו' ונראה דמההיא דרבי גופיה למדו לומר כן דקאמר התם בסוף פרקין דף מ"ד ע"ב בהדיא כרבי על הביעא ועל מיני קופדא בתחלה מברך שהכל ולבסוף בנ"ר והשתא מדקאמר הכא אתיא דר"ש חסידא כר' וכר"ג שמע מינה דהלכתא כוותיה גבי אורז נמי ונהי דההיא דר"ש חסידא נוסחא אחריתא. מיהת שמעינן להדיא דאורז בעי ברכה אחרונה וכנוסחא דאשכחן התם על כל שהוא אינו מז' המינין. ודע דהאי כללא דכייל הרי"ף דוקא על כה"ג אבל לא על פחות משיעור מז' המינין דבהא אין מברכין כלל לאחריה כדכתב הרי"ף ז"ל בהדיא גבי זית מליח וכן הרמב"ם ז"ל בסוף פ"ג וכבר זכרתי מזה לעיל כמה פעמים בשם הרשב"א ז"ל דלדעתו זה מוסכם הוא שאין הברכה משתנית בשינוי השיעור אלא בשינוי המין או במין אחד היכא שנשתנית צורתו דהוי ליה כמין אחר כגון שנשתנה מחטה לקמח ומקמח לתבשיל או לפת אבל שתהא הברכה משתנה מרבוי למיעוט הא לא אשכחן עכ"ד שם וזה מוכרח מהש"ס דהכא ולא כדעת הראב"ד כמוזכר לעיל ד"ה התיבון הרי פחות מכזית ע"ש: