רבי זעירא בעי אילין שלשה קרויות מה את עביד לון וכו'. פשוט הוא דהך בעיא אליבא דהמנהג בימי חכמי המשנה היא שייכא כמבואר בפנים דלא היו מברכין אלא הפותח והחותם בתורה בלבד כדתנן בפ' הקורא עומד ועלה הוה מספקא ליה אי משום דילפינן מג' דברכת הזימון הוא דאמרו כן או לא והאי דנקט שלשה קרויות לאו דוקא הוא דהא תנינן התם דגם בר"ח ובשבת ובי"ט היו נוהגין כן אלא משום דשלשה קרויות מתני התם בתחלה בריש הפרק ועוד דבהו שייכא טפי הדמיון לג' דברכת הזימון וזה מבואר ומיהת שמעינן מהכא דבימי ר"ז אכתי לא פשטה התקנה דכל אחד ואחד מברך לפניה ולאחריה ובבבלי מגילה דף כ"ב הוה משמע דבימי רב דקדים כבר פשטה תקנה זו דקאמר התם ה"נ מסתברא דרב קרא בכהני וכו' שאני היכא דיתיב רב דמיעל עיילי וכו' ואפשר דלדחויא בעלמא קאמר לה דמצינו למימר הכי דלאחר תקנה הוי והא דלא בירך לאחריה שאני היכא דיתיב רב וכו' וכלומר דמיהת לא תידוק מהכא דרב בכהני קרא:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות · פרק 7 · הלכה 1 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7ce650642f4cf640ca845d50e00ed78100df190a25e93ad997fd620db6857476