ברית כרותה היא וכו'. כל זה מביא הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהל' ת"ת והטור י"ד סימן רמ"ו מלבד מה שאמרו כאן הלמד אגדה מתוך הספר וכו' ואפשר משום דלא משמע הכי מהש"ס דילן שהרי בכמה מקומות אמרו דלא הותרו ליכתב אלא משום עת לעשות וגו'. ובהאי דבצינעא בבבלי מ"ק דף ט"ז דריש מחמוקי ירכיך מה ירך בסתר אף ד"ת בסתר אלא מדרשא דקרא דהכא שמענו שברית כרותה שאינו שוכח וגם שהוא מחכים וכלשון הרמב"ם שם והסובר וכו' כדפרישית דשלא ישנה בלחש דרשו בפ' כיצד מעברין דף נ"ד מקרא דערוכה בכל ושמורה:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות · פרק 5 · הלכה 1 · Segment 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7ce650642f4cf640ca845d50e00ed78100df190a25e93ad997fd620db6857476