במקום שהוא מיוחד לתפלה. וכדאמר התם בפ"ק דף ו' תניא אבא בנימין אומר אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבהכ"נ שנא' לשמוע אל הרנה ואל התפלה במקום רנה שם תהא תפלה ועיין בפרק דלקמן בהלכה א' ד"ה כאן ביחיד וכאן בצבור ומהאי דרשה דאבא בנימין משמע נמי דלית לן למידרש לדרשה דלעיל מהאי קרא לענין מתפלל ואח"כ תובע צרכיו דלהאי הוא דאתא וס"ל כחכמים דלעיל והא דקאמר לקמן צריך אדם לייחד לו מקום בבית הכנסת דמשמע דאפי' באותו בהכ"נ שרגיל להתפלל ומיוחד הוא לתפלה צריך לקבוע לו מקום מיוחד בו דאל"כ היינו דר' יוחנן דכאן וכן צריך לפרש להא דקאמרו התם ע"ב כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם בעזרו וכדיליף לה מדכתיב אשר עמד שם וכו':
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות · פרק 4 · הלכה 4 · Segment 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7ce650642f4cf640ca845d50e00ed78100df190a25e93ad997fd620db6857476