מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות · פרק 4 · הלכה 1 · Segment 21

רב כרבי יודה. וכ"כ התוס' והרא"ש על הא דקאמר התם בדף כ"ז רב צלי של שבת בע"ש דרב כר' יהודא ס"ל לענין תפלת הערב שהיא שעה ורביע קודם הלילה. וא"כ מנחה אינה אלא עד פלג המנחה שהרי א"א לעשות פעם כר"י ופעם כרבנן והכא הוא מפרש טעמיה דרב דאין תעבדינה וכו' וא"כ היה נוהג לעולם כר' יהודה וכ"כ הרשב"א ז"ל על האי דאמרו התם השתא דלא איתמר הלכתא לא כמר וכו' ורבי ורב וכל הני דצלו של שבת בע"ש כר' יהודה ס"ל ולא מאחרי תפלת המנחה לעולם מפלג המנחה ולמעלה ומיהו תפלה בלחוד דצלי ולצורך שעה למצוה אבל ק"ש לא הוו קרו עד צאת הכוכבים ומשום צורך מצוה הוא שלא היו חוששין לסמוך גאולה לתפלה עכ"ל וכ"כ הרא"ש בזה בריש מכלתין לסתור ראיה של ר"ת בק"ש מההיא דרב וז"ל ומרב דצלי של שבת בע"ש אינו ראיה דלמא כריב"ל ס"ל דאמר תפלות באמצע תקנום ושמא היה קורא אחר צאת הכוכבים עכ"ל האי ושמא כמו ועוד או אי נמי הוא כלומר א"נ דלעולם כרבי יוחנן ס"ל ולק"ש אינה ראיה דשמא היה קורא אחר צאת הכוכבים ולא היה חושש לסמוך גאולה לתפלה משום מצוה וכדכתב הוא ז"ל כאן על הא דרב ולאחר צאת הכוכבים היה קורא ק"ש בעונתה ואע"פ שלא היה סומך גאולה לתפלה כיון שהיה מכוין למצוה להוסיף מחול על הקדש לא היה חושש לסמיכה. כתבתי זה מפני שראיתי ליש מתפלפלין ומקשין אדברי הרא"ש בריש מכלתין ולא הבינו דבריו: