ומניין שכל המצות טעונות ברכה. מהאי היקישא דנקט הכא משמע דבמצות ממש קאמר. והאי דלעיל בריש פרקין אין לפרש במצות ממש כדמוכרח מהאי דסלקין לחנותא וכמו שהבאתי לעיל. ונראה דה"פ דקאמרת דלכל הדברים שבעולם טעון ברכה לכל הרוצה ליהנות מהן ומפני שהן כמו מצות האסורין עליו קודם שיברך ועלה קאמר ומנין שהמצות גופן טעונין ברכה בקיומן ולהא דריש מהיקישא:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות · פרק 6 · הלכה 1 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7ce650642f4cf640ca845d50e00ed78100df190a25e93ad997fd620db6857476