אמר מר [החכם]: חצירו של גוי הרי הוא כדיר של בהמה משמע שאין דירתו נחשבת דירה כלל. והא אנן תנן [והרי אנו שנינו]: הדר עם הגוי בחצר הרי זה אוסר עליו משמע שדירת הגוי נחשבת כדירה!
קריאה במקור
ביאור שטיינזלץ על עירובין · דף 62b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומשיבים: לא קשיא [אין זה קשה], הא [זה] — דאיתיה [כשישנו] הגוי במקום, אוסר. הא [זה] — דליתיה [כשאינו נמצא במקום], אינו אוסר.
ושואלים: ומאי קסבר [ומה בעצם הוא סבור], אי קסבר [אם הוא סבור] שדירה בלא בעלים שמה דירה, ואוסרת היא אף אם אין בעליה כעת בתוכה, אם כן לפי עקרון זה אפילו היה שם גוי, נמי ניתסר [גם כן יאסור]. ואי קסבר [ואם הוא סבור] שדירה בלא בעלים לא שמה דירה, אפילו ישראל שני שיצא מביתו נמי [גם כן] לא ניתסר [יאסור]!
ומשיבים: לעולם תאמר קסבר [סבור הוא] שדירה בלא בעלים — לא שמה דירה. ואולם ישראל, דכי איתיה אסר [שכאשר מצוי הוא בדירה, אוסר] על הדר עמו ומצריכו עירוב. לכן גם כי ליתיה [כאשר איננו] — גזרו ביה רבנן [בו חכמים] שתאסור דירתו כאילו היה מצוי במקום.
ואולם גוי, גם דכי איתיה [שכאשר מצוי הוא בדירתו] אינו אוסר מעיקר הדין אלא משום גזירה שמא ילמד ממעשיו, על כן לא הוסיפו בו גזירה יתרה. ולכן כי איתיה [כאשר נמצא] — אסר [אוסר], כי ליתיה [כאשר איננו] — לא אסר [אוסר].
ושואלים: וכי ליתיה, לא אסר [וכאשר איננו, אינו אוסר]? והתנן [והרי שנינו במשנה]: המניח את ביתו והלך לו לשבות בעיר אחרת, אחד גוי ואחד ישראל — אוסר על השכנים שבחצר אם לא עירב, אלו דברי ר' מאיר. הרי שר' מאיר סבור שגוי, גם אם אינו מצוי בביתו, בכל זאת אוסר!
ומשיבים: התם דאתי ביומיה [שם מדובר שיבוא, יחזור ביומו, בשבת]. ומתוך שכשיחזור יאסור, לכן גזרו אף לפני שחזר. אבל כשיצא מביתו ואיננו עתיד לחזור עד לאחר השבת — שוב אינו אוסר כשאינו בו.
אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כר' אליעזר בן יעקב. ורב הונא אמר: אין זו הלכה פסוקה שמלמדים אותה לרבים, אלא מנהג כר' אליעזר בן יעקב וכך פוסקים למעשה לשואל. ור' יוחנן אמר: נהגו העם כר' אליעזר בן יעקב, שאין פוסקים כן אף לשואל הלכה, אבל המקל בכך, אין מוחים בו.
א אמר ליה [לו] אביי לרב יוסף רבו: קיימא לן [מוחזק בידינו] שמשנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי, כלומר מעטה אבל ברורה ושלמה בתכלית, שהלכה כמותו בכל מקום, ויתר על כן לעניננו אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כר' אליעזר בן יעקב, ואם כן אין כל ספק בכך,
מהו הדין, האם מותר לתלמיד לאורויי [להורות] הלכה במקום רבו, ושמא דבר כזה הידוע ופשוט לכל אינו בגדר הוראה שאסורה לתלמיד במקום רבו?
אמר ליה [לו]: אפילו ביעתא בכותחא בעו מיניה [בישול ביצה בכותח המכיל חלב אם מותר שאלו ממנו] מרב חסדא כל שני [שנות חייו] של רב הונא, ולא אורי [הורה] שהיה תלמידו, ואסור לתלמיד להורות במקום רבו.
אמר ליה [לו] ר' יעקב בר אבא לאביי: כגון מגלת תענית דכתיבא ומנחא [שהיא כתובה ומונחת] ונמנים בה במפורש הימים שיש להתענות בהם ושאסור להתענות בהם. מהו לאורויי באתריה דרביה [להורות דבר זה במקום רבו]? אמר ליה [לו]: הכי [כך] אמר רב יוסף: אפילו ביעתא בכותחא בעו מיניה [ביצה בכותח שאלו ממנו] מרב חסדא כל שני [שנות חייו] של רב הונא ולא אורי [הורה].
מסופר כי אף על פי כן רב חסדא אורי בכפרי בשני [הורה בעיירה כפרי בשנותיו] של רב הונא, כי לא היה הדבר במקום רבו ממש.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://korenpub.co.il/collections/koren-talmud-bavli-1
- הערות המהדורה
- Hebrew from The William Davidson digital edition of the Koren Matanel Talmud Bavli by <a href='/adin-even-israel-steinsaltz'>Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz</a> שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997debf7ccb19901b26cd8a9a62ee9705cb038da93669878fbf37f63fb0637b7