חד. אדם אחד טימא לכהן בטומאת מת או שרץ ובא הדבר לפני ר"י וחייב המטמא ליתן לכהן חולין שיאכלם בימי טומאתו שאילו לא טימאתו היה יכול לאכול תרומה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
סברין. סברוהו למימר לא שיאכילנו חולין בחנם אלא לא ישלם לו אלא כאילו הן תרומה שהיא בזול שאינה ראויה אלא לכהן בימי טהרתו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314