אינו חייב. הבן סורר ומורה עד שיגנוב מעות ויקח בעדו בשר אבל אם גנב בשר מאביו ואכלו פטור:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 11 · הלכה 2 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עד שיזלזל מעות. מדכתיב זולל קדריש שהוא לשון זול:
מה נן קיימין. במאי עסקינן:
ה"ג אם בהאי דאמר כו'. אם בהאי שאמר לחבירו הא לך חמשה דינרים ותן לי בשר בעד שלשה דינרין זהו שמזלזל במעות קשיא הלא העושה כן שוטה יחשב ואיך נחייבו מיתה ואם באומר הא לך שלשה דינרין והב לי בשר בעד חמשה דינרין כגון זה אדם יחשב שיכול לקנות דבר השוה חמשה דינרין בשלשה אבל מי ישמע לו:
אלא. הכא במאי עסקינן באומר הילך חמשה והב לי בעד חמשה דינרין בשר ולא אתי לאפוקי אלא שלא יקח הבשר ביוקרא דלא שכיחא ליה מעות לגנוב כולי האי ולא ממשיך:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314