ר"ל אקדמון. זקן אחד לכנוס לפניו לעיבור:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מן ההוא תרעא דלהלן. והוציאו לזקן ההוא מן הפתח השנייה דשם א"נ מת שם והוציאומן הפתח ההיא ולחוץ:
אמר. ר"ל כן יהיה לכל עושי אלה המבזים ת"ח:
ולא שמיע. לר"ל הא דא"ר קריספדא וכו' שאפי' רועי בקר כשירים לעיבור שנה וכיון שכן זקן ע"ה קודם לת"ח בעיבור שנה:
ככיר כו'. אם יהיה חום בקרקע שנצמח זרע בכיר ואפיל יחד כלומר חיטין שנזרעו בראש החדש והשעורים שנזרעו עכשיו דין הוא אדר ואם לאו לית דין אדר אלא שבט:
תור כו'. שור באדר בעדריה ימות מחמת חזוק הקור:
ובטל תינתא כו'. ובצל התאנה יהא מיצל בצהרים מפני החום:
ושלח במשכיה. ועורו יפשיט כלומר יתחכך בתאנה מחמת החום:
קדים כו'. אם כבר תשיש כח החרף כל כך שכשמנשבת רוח מזרחית שהיא חזקה מאוד ומביאה צינה וכשאתה מנשב בפיך ויוצא לקראתך בנפיחתך קשה מן הרוח ומחממתה דין הוא אדר ואם לאו שעדיין צינה חזקה לית דין אדר אלא שבט:
ואנן. רואין ששנה זו אפילו אחד מאלו אין בו ועיברו השנה על פיהם הרי דאפילו ארועי בקר סמכינן:
א"ר חלבו. לעולה שמיע לר"ל הא דרבי קריספדא אלא שאני התם שאין הרועים עיברו השנה אלא ב"ד אחושבנייהו סמכו והסכימו עם הרועים ל"א והסכים ב"ד עמהן שעיבורן עיבור בתמיה וכי לא כן אר"ז והוא וכו' והנך לא הורו מטעם אחד:
ופריך ולא כן אר"ז. והוא שמעברין השנה דוקא כשהסכימו כל הדיינין לעבר מטעם אחד אבל כשכל אחד אומר טעם אחר אין מעברין והכא הסכימו משלשה טעמים:
ומשני כיון כו'. דוקא כשכל אחד חולק על טעמו של חבירו ואין זה מודה לטעמו של זה הוא דאין מעברין אבל כשזה מודה לזה וזה לזה וכולהון טעמא איתנהו ביה בשביל שהרבה טעמים נאמרו בו לא נתבטלה ההסכמה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314