קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 7 · הלכה 11 · Segment 4

דר"מ היא. הא דתנן במתני' עד שתהא נערה ולא קטנה אתיא כר"מ דאמר קטנה אין לה קנס דנערה דוקא ולא קטנה נערה המאורסה נמי אין קטנה במשמע ואינו חייב עליה סקילה ודייק ליה מדקתני אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסה אינו חייב אלא על בתולה הל"ל דהא כבר תני הבא על נערה המאורסה אלא תני נערה תרי זימני אחת למעוטי בוגרת ואחת למעוטי קטנה ותני מאורסה תרי זימני אחת למעוטי נשואה ואחת למעוטי אם בא עליה בעלה שלא כדרכה דלא מיקרי ארוסה:

ברם לרבנן. אבל לרבנן דאמרי קטנה יש לה קנס הבא על קטנה ארוסה בסקילה ולא בא הכתוב למעט אלא בוגרת קשיא מתני' ה"ג מ"ט דרבנן נער חסר אמור בפרשה מה מקיים ר"מ. וה"פ נער חסר כתיב בלא ה' הלכך קאמרי רבנן אפילו קטנה במשמע ופריך לר"מ הא כתיב נער חסר:

נערה אחת שלימה אמורה בפרשה. מוציא שם רע ונתנו לאבי הנערה:

לימדה על כל הפרשה. אפילו היכא דכתיב נער חסר נמי גדולה דוקא ולא קטנה:

הרי המוציא שם רע. אם אמת היה הדבר:

הרי אין כתיב בו אלא נער. דכתיב והוציא את הנער אל פתח בית אביה וסקלוה והאי ודאי בגדולה דוקא איירי דקטנה לאו בת עונשין היא ואינה נסקלת ש"מ אע"ג דכתיב נער חסר גדולה משמע ולא קטנה:

מה עבדין לה רבנן. וקשיא לרבנן:

תיפתר שבא עליה דרך זכרות. לכך כתיב במוציא שם רע נער ללמד שאפילו בא עליה אחר דרך זכרות כלומר כדרך שאפשר לבוא על הזכר היינו שלא כדרכה חייבת סקילה:

הבא על הקטנה. המאורסה לר"מ מהו לגמרי ממעט ליה ממיתה ואפילו מחנק פטור הואיל והיא פטורה מכל דלאו בת עונשין היא וכתיב גבי שוכב עם אשה בעולה בעל ומתו גם שניהם וכל היכא דהיא פטורה הוא נמי פטור או דלמא מסקילה אימעיט אבל חנק חייב כדין הבא על אשת איש ל"א לרבנן מיבעי ליה אי מחייבי סקילה להבא על הקטנה בחנק דלכך כתיב נער לפטרו מסקילה וכתיב חסר לחייבו חנק ור"מ סובר מדכתיב נער אימעט קטנה ממיתה א"נ מיבעיא ליה אי פליגי רבנן בנערה המאורסה או לא:

א"ל בסקילה. ללישנא קמא שפירשתי בסמוך צריך להגיה כאן א"ל בחנק וכן בסמוך צ"ל חנק במקום שכתוב סקילה וכ"ה בבבלי בסוגיין:

א"ל אני אקרא נערה ולא בוגרת. ואינו חייב אלא חנק:

ופריך אקרא נערה ולא קטנה. ויהא הבא על הקטנה פטור והלא אתה מודה שיש לה קנס ואתיא כלשון הראשון שפירשתי בסמוך ל"א ה"ג אקרא נערה ולא קטנה א"ל ולית אתה מודה לי שהוא בקנס דכתיב אשר ענה לרבות את הקטנה לקנס ולפי גירסא זו אין צורך להגהות שבסמוך:

ה"ג אמר ליה על דבר אשר ענה לרבות את הקטנה. ול"ג לקנס וה"פ כתיב בנערה המאורסה על דבר אשר ענה וגם בקטנה איכא עינוי וחייב עליה:

ה"ג אקרא על דבר אשר ענה לבוגרת. ול"ג לקנס וה"פ מנ"ל דקאי אקטנה נימא דמרבה בוגרת לסקילה ונערה למעוטי קטנה אע"ג דנצחני ר' יעקב בר אבא בפלפול מ"מ לענין הלכה הבא על הקטנה בסקילה אע"ג דהיא פטורה:

ולמה לא. הביא רב ראיה להלכה זו מהך קרא:

ומת האיש אשר שכב עמה לבדו. וכתיב בתריה ולנערה לא תעשה דבר אין לנערה חטא מות:

אלא מכאן הבא על הקטנה מאורסה בסקילה כו' וה"ק הוא לבדו יומת בסקילה אף שאין לנערה חטא מות בכל עבירות שבתורה דהיינו קטנה שאינה בת עונשין והאי קרא ליכא לאוקמי בבוגרת דאיהי ודאי חייבת מיהת חנק וכן חייבת על כל עבירות שבתורה: