גמ' הא חכם לא. אמתני' פריך דתנן המסית זה ההדיוט כו' משמע דבעינן שיהא המסית והניסת הדיוטים הא אם היו חכמים פטורים בתמיה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 7 · הלכה 12 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומשני מכיון כו'. ודאי אין חילוק בין הדיוט לחכם לענין עונש אלא מילתא אגב אורחיה קמ"ל מכיון שהוא מסית או ניסת אין לקרותו חכם אלא הדיוט:
בבית הפנימי. בחדרי חדרים לפי שהוא ירא לדבר בפני בני אדם והעדים רואין אותו לאור הנר שעמו דאי לא מצי חזי ליה לא מצי מסהדי עליה לחייביה קטלא אע"ג דשמעי קליה מצי אמר לא הואי אנא:
כך עשו. למסית אחד שהיה בלוד ושמו בן סיטדא שהכמינו עליו עדים וקטלוהו:
ה"ג תמן תנינן המקבלו עליו באלוה וכא את אמר הכין. וה"פ לעיל בפרקין תנן המקבלו עליו באלוה ה"ז עובד ע"ז והכא תנן דוקא האומר אעבוד דחייב אבל. קבלה לחודה לא:
ומשני שניא היא. שאני התם דאמר אני מקבלו לאלוה לכך חייב משא"כ כאן:
ופריך ויאמר אף הכא אני. ולימא המוסת להמסית אמור אני מקבלו באלוה:
ומשני שלא יערים. המסית ולא יתרצה לומר אני:
ופריך ויערים. ומה בכך וכי עבדינן מילתא שיהרג:
ומשני שלא ילך כו'. ודאי במסית עבדינן שיהרג שלא ילך ויסית עצמו לעבוד ע"א ויחטיא גם אחרים עמו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314