ב"ד חצוף'. שעברו על תקנת חכמים:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תריהון. אמרין:
תמן תנינן. בכורות פ"ה:
מה שעשו עשוי. ולא הדר דינא. וישלם למי שהפסיד מביתו. כל מה שהפסיד לו וקשיא הך מתני' לר"י ור"ל דהיה דן את הדין יחידי משמע:
ה"ג בשאמרו לו הרי את מקובל עלינו כשלשה. מתני' איירי שאמרו הבעלי דינים שמקבלים את היחיד כשלשה ע"מ שידין להם דין תורה:
במה אנן קיימין. במאי עסקינן:
ה"ג אם בשטעה ודנן דין תורה בדא מה שעשה עשוי אם בשטעה ודנן בשיקול הדעת בדא ישלם מביתו. וה"פ אם בשטעה בדבר משנה אמאי מה שעשה עשוי הא קיי"ל טעה בדבר משנה חוזר ואם בשטעה ודן אותם משיקול הדעת כגון דאיכא תרי תנאי ולא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר וסוגיין דעלמא כחד מינייהו ואזל איהו ועביד כאידך אמאי ישלם מביתו הא עדיין לא נתברר שטעה בדין תורה:
וטעה ודנן משיקול הדעת. ולכך מה שעשה עשוי לפי שאין כאן טעות מבורר ולכך ישלם מביתו מפני שהגיס דעתו לקבל על עצמו לדון יחידי דין תורה קנסינן אותו:
דתנינן. אבות פ"ד:
שאים דן יחידי אלא אחד. הקב"ה שהוא יחיד בעולמו ואי אפשר שיטעה ואפי' יחיד מומחה מדת חסידות שלא ידון יחידי שמא יבא לטעות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314