אין אנינות. לא שייך לשון אנינות אלא גבי מת בלבד:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואנו ואבלו פתחיה. שלא יהיו שם זכרים לשמור פתח העיר שמתו כולם:
ואנו הדייגים. משמע דשייך אנינות אף היכא דאיכא הפסד:
כיני מתניתא. כן היא מתני' אי זו היא אנינות. שאסור לאכול בקדשים כטמא אלא למת בלבד אבל אם הוא אונן ומצטער על דבר אחר לא גזרינן שמא יטמא:
משעת מיתה עד שעת קבורה לקמן אפרש:
כל איתו היום אם מת לו אחד משבעה מתים שחייב להתאבל עליהם כל יום המיתה בין נקבר המת בין לא נקבר ה"ז אונן דאורייתא ומיום המיתה ואילך כל זמן שלא נקבר הוא אונן דרבנן ויום הקבורה אונן דרבנן כל אותו היום אפי' לאחר הקבורה ומשנקבר המת ביום ראשון של מיתה כל הלילה שלאחריו אונן דרבנן:
אשכחת מר. נמצאת אומר קולא וחומרא לרבי וקולא וחומרא לרבנן:
מה מפקת ביניהון. מאי בינייהו דמשכחן קולא וחומרא לכל אחר:
מת ונקבר. מיד לרבנן אסור כל היום ולר' אינו אסור אלא אותה שעה שנקבר הרי קולא לר' וחומרא לרבנן. מת ונקבר לאחר ג' ימים. חומרא לר' וקולא לרבנן:
תרווייהון אמרין שאין לר' אלא קולא דמודה ר' אם לא נקבר בו ביום:
שאין כאן אנינות עוד:
כהדא דתני. כהא דתניא:
שהרי אמרו אונן טובל ואוכל את פסחו לערב. ואס"ד דאורייתא וכי יש יכולת ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בקום ועשה:
ופריך והרי אמרו אנינת היום תורה. מדקאמר טובל ואוכל את פסחו לערב משמע אלו הוה אכילת פסח ביום אין היתר לאונן לאכול פסחו ש"מ דאנינות יום אפי' לאחר קבורה מן התורה ל"א סובר אף הטבילה צריכה להיות בערב ש"מ דביום אסור משום אנינות ל"א הרי אמרו בברייתא אחת תניא אנינות היום תורה:
תיפתר. תפרש הא דאמרינן אנינות היום תורה בשנקבר לעת ערב שלא נשאר מן היום כלום:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314