רובו זכיות יורש ג"ע. ובעה"ז נפרעין ממנו עבירות שבידו:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 10 · הלכה 1 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רובו עבירות יורש גיהנם. ובעה"ז משלמין לו זכיותיו ממצות שעשה:
היה מעויין. שהקנה מאזנים היא בשוה ואינו נוטה לשום צד:
נושא עונות. דמשמע שהקב"ה הוא סולח לעוונות בני אדם [סולח] אין כתיב כאן אלא נושא עון דודאי לא קאי אסליחות עון דאטו עון אחד הוא סולח ע"י תשובה או ברוב זכיות ולא לעונות הרבה בתמיה אלא בשקול איירי מי שהוא מחצה על מחצה וקמ"ל שכך היא מידתו בשקול נושא עון אחד מעונות ומסלקו וממילא כף מאזנים מכרעת לצד זכות:
מעשהו דמשמע גומל לאדם שכר מעשיו לא פחות ולא יותר אין כתיב כאן אלא תשלם לאיש כמעשהו ללמד שאין התשלומין כמעשיו ממש וחלילה שיפחות מאיש שכרו אלא פעמים שמוסיף בתשלומים יותר ממעשה איש הא כיצד אם היה שקול ואין לו מצות להכריע הקב"ה מוותר משלו ומכריעו:
היא דעתיה דר"ל. כלומר ר' לעזר לשיטתו:
ורב חסד כו'. כלומר הא דכתיב ולך ה' חסד היינו שמטה כלפי חסד וזה שמסיים במה מראה חסדו שמשלם לאיש כמעשהו יותר ממעשיו וכדפרישית:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314