ה"ג תני יורש שפגם אביו שטר חובו. שהיה לאביו שט"ח על אחרים ואמר שנפרע מקצתו ומת הבן גובה מותר החוב שלא בשבועה אין צריך שישבע שיודע בבירור שלא נפרע השאר:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 8 · הלכה 6 · Segment 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שלא פיקדנו אבא. בשעת מיתה ושלא אמר לנו אבא כשהיה בריא ששטר זה כולו פרוע א"נ שלא פקדנו ע"י אחרים ושלא אמר לנו בעצמו:
ושלא מצאנו. שובר על שטר בין שטרותיו של אבא:
הא אם נמצא. שובר על שטר זה ה"ז בחזקת פרוע והוא שיהיה השטר מינח בין שטרותיו הקרועים:
ר' הושעיה. פריך:
מתניתא. הך ברייתא אתיא כב"ש דתנן סוטה פ"ד מתו בעליהן עד שלא שתו שאינן יכולין לשתות עוד דכתיב והביא הבעל את אשתו בש"א נוטלות כתובה ולא שותות ובה"א לא נוטלות כתובה ולא שותות וטעמא דב"ה כיון שאלו היה בעלה חי היתה צריכה שבועה ועכשיו שאינה יכולה לישבע אין לה כתובה יורש נמי אינו נוטל בלא שבועה וב"ש סברי כל שאינה יכולה לישבע נוטלת בלא שבועה כיון שהשטר מסייעה ויורש שאינו יכול לישבע כיון שהשטר מסייעו נוטל כפי טענתו בלא שבועה:
תמן טעמא דב"ש. הא תמן טעמא דב"ש הביאו בעלי ואני שותה ואין העכבה ממנה ולא דמיא ליורש שהעכבה ממנו א"כ אף כב"ש לא אתיא אלא ודאי בשבועה דאורייתא הוא דאמרינן אם אינו יכול לישבע אין לו כלום:
ברם הכא. אבל כאן דמדאורייתא אפי' האב גובה בלא שבועה אלא מתקנת חכמים חייב שבועה בו תיקנו חכמים שבועה אבל הבן כיון שאינו יכול לישבע העמידוהו על דין תורה ונוטל בלא שבועה א"כ הך ברייתא כב"ה נמי אתיא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314