קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 36

גמ' ה"ג מ"ט דר"ש וסמכו זקני שנים וכ"ה בבבלי. ובת"כ וכ"מ בסמוך דעיקר דרשת ר"ש מזקני ולא דרש וסמכו דאורחיה דקרא למכתיב מה יעשו הזקנים ובבבלי מפרש דאיצטריך וסמכו לגופיה דליהוי סמיכה ממש על גביו ולא בסמוך לו:

ה"ג ובעגלה ערופה מ"ט דר"ש זקניך שנים ואין ב"ד שקל מוסיפין עליהן עוד אחד הרי כאן שלשה מ"ט דר"י זקניך שנים ושופטיך שנים ואין ב"ד שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי כאן חמשה:

ה"ג א"ר נראין דברי ר"י בעריפה ודברי ר"ש בסמיכה נראין דברי ר"י דלא דריש ויצאו וכ"ה בסוטה. וה"פ ר' סתמא קאמר נראין דברי ר"י בעריפה ומפרש מאי נראין דברי ר"י דקאמר היינו דלא דריש ר"י ויצאו אלא מוקי ליה לגופיה:

אין תימר. דאם נאמר נראין דברי ר"י בעריפה היינו דדריש זקניך שתים ושופטיך שתים אבל בהא דלא דרש ויצאו שנים אין נראין דבריו נמצאת לומר לר' דבעינן שבעה ויצאו שנים כו' ל"א אם נאמר דברי ר"י שאמר בסמיכה דדרש וסמכו שנים נראין בעריפה למידרש ויצאו שנים דדוקא וסמכו איצטריך דלא נאמר על בסמיך אבל ויצאו דרשינן קשיא לר' ניבעו שבעה כדמסיק ופי' זה פשטא דלישנא דש"ס מסייעו:

מה מקיים כו'. כלומר ר"ש שפי' קאר"י דהא כתיב שופטיך ומשני קסבר ר"ש סיפא פירושא דרישיא זקניך שהן שופטיך לאפוקי סנהדרי קטנה:

זה ב"ד הגדול. בעינן שיצאו כ"ג שהן סנהדרי קטנה ופליג אר"י ואר"ש:

זה מלך וכ"ג. מלך דכתיב מלך במשפט יעמד ארץ כה"ג דכתיב יראת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם: