את שני בני רצפה בת איה אשר ילדה לשאול את ארמוני ואת מפבושת ואת חמשת בני מיכל בת שאול אשר ילדה לעדריאל המחולתי:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 6 · הלכה 7 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ופריך כתיב ולמיכל בת שאול לא היה לה ולד כו' ואת אמר הכין. שהיו חמשה בנים למיכל:
אמור מעתה. צריכין לומר לאו בני מיכל היו אלא שגידלתן ונקראו על שמה:
ה"ג שבעתים כתיב חסר יו"ד. וה"פ כתיב שבעתים וקרי שבעתם ללמד שבחסר אחד מהם שעלה בדעתם להמיתו וזה מפיבושת וכדמסיק:
ה"ג זה מפיבושת שהיה אדם גדול בתורה ונתן דוד עיניו בו להצילו מידם אמר דוד הריני מעבירן לפני המזבח וכל מי שהמזבח קולטו הרי הוא שלי והעבירן לפני המזבח והלך המזבח וקלטו א"ר אבין כו' וכ"ה בקידושין:
מעבידן לפני המזבח. דכתיב ויוקיעם בהר לפני ה' וקשיא וכי ההר לפני ה' הוא אלא קודם שהקיעם העבירם לפני המזבח דכתיב על ירך המזבח צפונה לפני ה':
ונתפלל עליו כו'. דאל"כ מאי ויחמול המלך הלא קליטתו הצילתו אלא שדוד בתפלתו הצילו:
ה"ג ותקח רצפה בת איה את השק ותטהו לה אל הצור מהו אל הצור. אל ההר מיבעיא ליה:
שהיתה אומרת הצור תמים פעלו. שהצדיקה עליהם את הדין:
גדול הוא ק"ה כו'. דבר שיש בו ק"ה וחילול השם כהא דמייתי בסמוך לא דחינן מצוה דק"ה מפני ח"ה:
לא תלין נבלתו על העץ כי קללת אלהים תלוי הרי שיש חילול השם בהלנתם אפ"ה הניחם דוד מפני ק"ה שהיו עוברים ושבים אומרים כו' כדמסיק:
ה"ג בחילול השם כתיב לא תלין נבלתו ובק"ה כתיב מתחלת הקציר עד נתך מים עליהם. ותחלת הקציר הוא ט"ז בניסן שאז הוא קצירת העומר שהוא ראשית הקציר עד י"ז במרחשון שאז הוא ימי רביעה ראשונה:
שנשתנית עליהם מה"ד. דכתיב לא תלין נבלתו:
כגרים ארורים. כדכתיב ועתה ארורים אתם:
שלא נתגיירו לש"ש אלא שלא יהרגו עם ז' עממים:
ה"ג. נתגיירו באותה שעה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314